מדרש האתמרי · פרק כ״ח, ח׳

או אפשר שאמר ומבני יששכר ר"ל שהן אמת שמצד אביו היה בן גרים אמנם מצד אמו היה מיששכר וזכות אבות לו מצד אמו וזהו סיימו וברוך היודע. דרך שני שהקשה לרבי יודאי שעשרה הרוגי מלכות מצד חסידותם היה ראוי שיכנסו חיים בג"ע ולא די שלא נכנסו חיים בג"ע אלא שלא מתו במיתתם וקטלו אותם המלכות והנה ר' עזריה השיב לו בעצם ואמר פנחס זה אליהו הכונה ידוע שהטעם שפנחס הוא אליהו ונשאר חי לעולם משום מדה כנגד מדה הוא שם שלום בין ישראל לאביהם שבשמים בהריגת זמרי וגם שלא יסתלק השכינה מישראל גם הקב"ה נתן שלום בין נפשו לגופו וזהו את בריתי שלום הוא"ו קטיעא כלומר שלם בארבע יסודותיו שנשאר חי גם מדה כנגד מדה הוא גרם בחיות ישראל שלא מתו עוד מהמגפה כשהרג לזמרי לכן בדין הוא שיטול שכרו של כל אחדואחד ממקצת חייו וישאר חי. והנה השבטים עשו בהפך זה גרמו סילוק השכינה מיעקב במכירת יוסף ונסתמה נבואתו כדחז"ל ועוד גרמו ליעקב שלא הוליד עוד בנים ובנות כדחז"ל שממכירת יוסף ואילך לא קרב ישראל לאשה ונמצא שגרמו בקיצור שנים ושלא נולדו עוד בנים ולזה אמר רבי עזריה פנחס זה אליהו כלומר אל תקשה בעיניך איך מתו ביד המלכות שמן הדין היה שיהיו נכנסים חיים בג"ע ולא די זה שלא היה אלא שמתו קודם זמנם ותירץ פנחס זה אליהו שהטעם שפנחס שהוא אליהו נשאר חי משום שגרם שהשכינה יהיה על ישראל כדפרישית וגם גרם בחיות כל ישראל שלא מתו במגפה בקנאתו אמנם עשרה הרוגי מלכות שהם השבטים שנתגלגלו בהם עשו בהפך ביעקב שגרמו שנסתלק ממנו השכינה כלו' נסתלק נבואתו וגם גרמו שלא הוליד עוד יעקב וגרמו שקצרו חייו ולכן לא די שאינו ראוי שיכנסו חיים בג"ע אלא שראוים לעונש בעבור שחטאו באחיהם ועוכר שארו אכזרי וחטאו באביו שציערו אותו והקשה לו רבי יודאי ר"ע לית ליה זכות אבות נקדים קודם ענין נכון כדי לבא לתכלית הכונה שהשבטים כשמכרו ליוסף החרימו וכל חרם צריך עשרה והיו תעשה ולהשלים לעשרה הכניסו לשכינה בתוכם והחרימו ובעון זה היו עשרה הרוגי מלכות ור"ע נכנס במקום השכינה. והטעם שנכנס ר"ע במקום השכינה משום שהם גרמו גלות בשכינה ח"ו בהכניס' אותו, בענין אשר לא כדת למכור לאחיהם ולהחרים לכן נכנס ר"ע שהיה בן גרים דלית ליה זכות אבות גם השכינה בגלות היא דלה דלית לה מן גרמה כלום ובמכירת יוסף גרמו גלות מצרים ונכנסה השכינה בגלות כנודע איש וביתו באו שנכנסה השכינה בגלות: