באופן שעשרה הרוגי מלכות לא נהרגו כמו שנראה לעינים ובזה הבא נבא לביאור המאמר שהקשה לרבי יודאי דאיך יתכן זה שיהרגו עשרה שבטים בעון מכירת יוסף שנראה ח"ו דטוביא חטא וזיגוד מינגד והשיב לו ר' עזריה פינחס הוא אליהו ר"ל גילה לו ענין סוד של עמק המלך שנראו שהרגו אותם אמנם כפי האמת הם נעלמו והרגו אחרים תחתיהם וזהו רמוז בתשובת פנחס זה אליהו ר"ל שכמו שפנחס זה אליהו ואף על פי שהיה איש נעשה מלאך ופעמים נראה ופעמים נעלם גם השלמים האלו עשו כן ואם כן אל יקשה לך איך סבלו צער גדול בהריגתם שדע באמת שלא נהרגו וחזר רבי יודאי והקשה דבשלמא כולם ניחא שיכלו לעשות כן שזכות אבותם מסייעתם והתורה שהיה בידם וטובים השנים מן הא' תורה וזכות אבו' אמנם ר"ע שהיה בן גרים ולא היה בידו זכות אבות איך יכול לעשות כן ותירץ ומבני יששכר יודעי בינה ר"ל שהן אמת שלא היה בידו זכות אבות אמנם מאחר שהיה חכם יותר מכולם שהיה דורש על כל קוץ וקוץ תילי תילים מה שלא היו השאר מספיק זה להצילו כאותם שהיה להם זכות אבו' ותורה כי תורתו גדלה מהם והיה זה תחת זה כי ריבוי התורה שבו מספיק גם כאלו היה בידו זכות אבות ולרמוז לזה אמר ומבני יששכר יודעי בינה כי כמו בני יששכר הם בקיאים בחכמה משאר שבטים ג"כ ר"ע יודע יותר משאר חבריו:
מדרש האתמרי · פרק כ״ח, ז׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1901
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מדרש האתמרי, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.