וקשה טובא שהרי כתבו התופ' (פ"ק דקידושין דל"א) בענין גדול המצוו' ועושה שהטעם הוא משום שהמצווה תקיף יצרו יותר מאותו שאינו מצווה משום שאין היצר תקיף כי אם בדבר שעובר האדם צונו יתברך וא"כ כפ"ז אדרבה יותר גדול היה יוסף באשת פוטיפרע בהיות שאשת איש היתה ותקיף יצרו יותר מגבי בועז שהיתה פנויה ואינה חמורה כ"כ ועוד שגבי יוסף היה יותר איסור חמור בהיותה גויה זונה נדה וכיון שכן אדרבה יצרו תקיף עוד מה שא"כ גבי בועז שידע שהיא פנויה וטהורה כדחז"ל ששאל ממנה וא"ת שבועז גדול בהיות אחר מתן תורה והיה מצווה ותקיף יצרו יותר מיוסף שהיה קודם מ"ת שלא היה מצווה ואע"פ שיש כמה חומרות גבי יוסף אשת איש ונדה וגויה עם כל זה אינו כל כך תוקף היצר בהיות שאיני מצווה כבועז שהיה מצווה ואע"פ שהיה ענין קל שהיתה פנויה וטהורה אמנם בהיות מצווה יצרו היה תקיף יותר זה אי אפשר משום שמאברהם ואילך קבלו ישראל התורה והיו נזהרים בה ונעשה להם חובה כמצווים ועושים וא"כ הדרא קושי' לדוכתיה שאדרבה גבי יוסף שהיו האיסורים יותר חמורים היה יצרו תקיף ביותר ודבר גדול הוא שנצחו משא"כ גבי בועז שאין כ"כ תוקף היצר בהיות האיסור קל:
מדרש האתמרי · פרק כ״ח, י״ד
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1901
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מדרש האתמרי, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.