מדרש האתמרי · פרק כ״ח, ט״ו

אמנם התשובה בזה שבועז כשנצח יצרו היה בעוד שהיה סובר שרות היא אשת איש ונדה או זונה משום דכתיב ויחרד האיש וילפת שנתקשה אברו כמו שפי' רש"י ז"ל כו' ועדיין לא ידע מי היא והיה ראוי שמיד ישכב עמה ועם כל זה לא עשה אלא שנצח יצרו ושאל ממנה מי את פנויה או אשת איש נדה או טמאה ונמצא שאלו השאלות היו אחר שידע שהיא פנויה ועמו במטה לא נגעה נמצא שגם גבי בועז היו האיסורים חמורים בדעתו בשנצח יצרו בהיות שבעת קשויו היה סובר שהיא אשת איש ויצרו הוה תקיף אז ביותר וזהו מדוייק בלשון רש"י שפירש תחלה כראשי לפתות נתקשה ואעפ"כ כבש יצרו ואע"פ שפנויה היתה ועמו במטה כלומר מיד תחלה כבש יצרו בעת קשויו קודם שידע שהיא נערה ואע"פ שאז יצרו תקיף ביותר בהיות יותר איסור חמור כפי דעתו שהיה סובר שאפשר שהיא אשת איש ועוד לו שמאחר שנתקשה בתוקף יצרו על איסור חמור ואח"כ ידע שהיא נערה ועמו במטה עם כל זה לא נגעה אבל גבי יוסף א"א היתה ואינה עמו במטה ולא נתקשה כבועז שנתקשה שהוא קשה לחזור ועמ"ש רש"י ז"ל אבל גבי יוסף אשת איש היתה קשה שאין אישות לגוי כדחז"ל וא"כ מה לי פנויה מה לי אשת איש ונראה לפרש עם מה שפירשתי בפי' הפרשיות שלי בפ' וראית בשביה אשת יפת תואר פרש"י ואפילו א"א וגם כאן היתה הקו' עצמה שאין אישות לגוי אמנם כונת רש"י ז"ל לומר אשת יפת תואר ואפילו אשת איש דנפיש זוהמא והייתי סובר דלא התיר רחמנא ביפת תואר כי אם בפנויה שלא נבעלה ולא הטילו בה זוהמא באופן דלא נחית רש"י ז"ל אפילו אשת איש משום חומרא דאשת איש אלא משום טומאה יותר שבה בהיותה נשואה גם בנדון זה אמר אבל יוסף אשת איש היתה ועמו במטה כלומר אשת איש היתה ונפיש זוהמא וראוי היה לו ליזהר לפרוש ממנה יותר מבועז. עוד י"ל שאמר כאן גבי יוסף אשת איש היתה כלומר אינו מן התימה שלא עשה העבירה שהרי אשת איש היתה והיה מתיירא מבעלה שהיה סכנה בדבר ומשו"ה אינו כ"כ גדול כבועז שנערה היתה שאין ממי שיפחד שמי יאמר לו מה תעשה ודוק: