ובזה יובן ב' המאמרים שמדברי חז"ל משמע שהרגו לעשרה הרוגי מלכות ואמת צדקו דבריהם שהשלמים הללו חלקו הצורות ומה שהרגו היה החלק הרע והחלק הטוב נשאר חי ומתו במיתתן כמו שכתב בעל עמק המלך ודוק. ועיין במדרש אליהו אשר לי בדרוש יסורי רבי עקיבא וגם שם עיניך תחזו נפלאות השם. והטעם שעשו כן שנראו שנהרגו ולא נהרגו משום שעשרה הרוגי מלכות היה גם מטעם עשר טיפות שיצאו ליוסף מעשר אצבעותיו דכתיב ויפוזו זרועי ידיו וכיון שיוסף עשה זה שלא כרצונו גם העשרה חסידים הללו עברו עליהם אותו צער שנמסרו למלכות אמנם לא נעשו בהם פעולה לרעה כמו שיוסף לא עשה אותה פעולה לרעה בכונה מכוונת וכיון דאתא לידן נבין לשון רש"י ז"ל במסכת סנהדרין פ"ב די"ט ע"ב גמרא אמר ר' יוחנן תוקפו של יוסף ענותנותו של בועז תוקפו של בועז ענותנותו של פלטי בן ליש תוקפו של יוסף ענותנותו של בועז דכתיב ויהי בחצי הלילה ויחרד האיש וילפת מאי וילפת אמר רב שנעשה בשרו כראשי לפתות ע"כ פי' רש"י ז"ל תוקפו של יוסף ענותנותו של בועז דבר גדול של יוסף כדבר קל וקטן של בועז תוקף דבר גדול וחמור ויש לו שם ענוה דבר שאין לו שם כאדם שעושה לפי תומו ונעשה בשרו כראשי לפתות ואע"פ כן כבש יצרו ואע"פ שפנויה היתה ועמו במטה אבל יוסף אשת איש היתה ואין עמו במטה עכ"ל:
מדרש האתמרי · פרק כ״ח, י״ג
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1901
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מדרש האתמרי, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.