מדרש האתמרי · פרק כ״ח, י״א

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

ונראה שיובן זה במאמר חז"ל (יבמות פ"ד דמ"ט ע"ב) מנשה הרג לישעיה ונסרו בפיו בעבור שאמר בתוך עם טמא שפתים אנכי יושב וקשה שהרי כבר נתכפר לו על ידי המלאך שנגע על פיו ואמר וסר עונך וחטאתך תכופר ובמקום אחר הארכתי בתירוצים אמנם כדי לבא לתכלית כונתינו נראה לפרש שמה שנתכפר על ידי מלאך היה שנתכפר קצת ומעון נשאר חטא וזהו וסר עונך עכשיו אבל וחטאתך תכופר לעתיד על ידי מנשה. וכענין זה נראה לפ' כאן שבמכירת יוסף היה עון ופשע ובמיתתם נתכפר מכלל עון אמנם נשאר במדרגת חטא ונתכפר ע"י שנתגלגלו בעשרה הרוגי מלכות וסבלו אותה המיתה. וכדי לשים שלום בין מאמר זה שהרוגי מלכות היו בעון מכירת יוסף שמשמע שהרגו להם ובין מאמר עמק המלך שלא הרגו להם:
נחלת הכלל · Warsaw, 1901

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך מדרש האתמרי, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.