יא מסיר אזנו משמוע תורה גם תפלתו תועבה הכונה מי שמסיר אזנו משמוע תורה לא מבעיא ששאר מצות שעושה הם תועבה משום שהתלמוד מביא לידי מעשה וכיון שהוא הסיר עצמו מן התלמוד כל מה שהוא עושה ממצות הוא טעיות דלא ע"ה חסיד ונמצא שכל מה שעושה ממצות הם תועבה שאינו עושה אותן כי אם להחגאות והראיה לזה שתמיד מסיר אזנו משמוע תורה אלא שגם תפלתו תועבה שאף על פי שבתפלתו אומר סלח לנו אבינו כי חטאנו כו' השיבנו אבינו לתורתך שנראה שחוזר בתשובה אינו אלא כי אם הרגל דברים שהם שגורות בפיו וכי יחנן קולו אין להאמין בו שהרי תמיד חוזר ומסיר אנו משמוע תורה:
מדרש האתמרי · פרק כ״ז, ל״ג
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1901
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מדרש האתמרי, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.