ואגב גררא אדרוש כל גמים שבספר משלי. ונתחיל מזה כיון שאנו עסוקים בו. שער גם זו לטוב. א ברצות ה' דרכי איש גם אויביו ישלים אתו ידוע שההפרש שיש בין שונא לאויב שאויב הוא בחנם בלי שום סיבה כדכתיב צוד צדוני כציפור אויבי חנם ושונא הוא בעבור איזה סיבה וכדחז"ל שונא ישראל ולא שונא גוי כו' וכגון שראה בו דבר עבירה לזה אמר ברצות ה' דרכי איש לא מבעיא השונאים שמשלימים אתו שבראותם שהקב"ה עמו ודרכיו רצוים לפניו משלימים אתו משום שהם שנאו אותו משום איזה סיבה וכיון שנתבטל הסיבה בראותם שה' עמו נתבטל המסובב והשלימו עמו אלא שגם האויביו שהיו אויבים חנם שלא היה הדבר תלוי בשום דבר ובהיות כן ראוי שיהיו אויבים לעולם מאחר שאין הדבר תלוי בסיבה כדי לומר כיון שנתבטל הדבר יתבטל האיבה גם אלו ישלימו אתו בהיות דרכי האיש הזה רצוים למקום:
מדרש האתמרי · פרק כ״ז, כ״א
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1901
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מדרש האתמרי, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.