מדרש האתמרי · פרק כ״ה, ג׳

אמנם יובן זה במאמר איתא במדרש מי השילוח וז"ל בראשית נוטריקון בר"א תי"ש אמר ר' יהודא חסידא רמז לאילו של יצחק שנברא במעשה בראשית ע"כ וק' דלמה נברא זה האיל במעשה בראשית אמנם יובן במאמר חז"ל איתא בילקוט וז"ל והנה איל אחר נאחז בסבך אלמלא לא היתה אילו של יצחק היו ישראל חייבים כליה בענין העגל וכתב הרי"א ז"ל שרמוז ענין העגל במלת בסבך שאחר סמך עין ואחר בית גימל ואחר כף למד הרי אותיות עגל ע"כ וידוע מאמר חז"ל שהעולם היה מתמוטט עד שברא הקב"ה התשובה גם ידוע מאחז"ל בע"ז ד"ד ע"ב לא דור המדבר ראויין לאותו מעשה אלא שאם חטא רבים אומרים לו כלך אצל רבים וכתב רש"י ז"ל שענין דור המדבר גזרת מלך היה כדי שילמדו תשובה לרבים ע"כ. ובזה מתיישבים כל המאמרים שבהיות שהעול' נתיישב על התשובה והתשוב' נלמד מענין העגל ובענין העגל לא נצולו ישראל כי אם בעבור אילו של יצחק לכן בששת ימי בראשית שנתיישבו על התשובה שנלמד מהעגל נברא אז אילו של יצחק שהיא הרפואה להצילם מהעגל ולכן נרמז במלת בראשית אילו של יצחק לפי שבבראשית נברא התשובה ובזה הותר מאמר יום אחד ואיזה זה יוה"כ שכיון שיוה"ך בא לכפר על עון העגל הוכרח להזכירו במ"ב כיון שמעשה בראשית נתיישב על התשובה והתשובה נלמד מהעגל וכפרת העגל היה יוה"כ בזכות אילו של יצחק ונראה שכיון שכל זה רמוז במ"ב ענין התשובה ואיל של יצחק שהוא כפרת העגל ויוה"כ הוזכר גם משה רבע"ה כאומרם ז"ל (במ"ר פ"א סי' ו') בעבור משה נברא העולם נאמר כאן וירא אלהים את האור כי טוב ונאמר להלן ותרא אותו כי טוב הוא עכ"ל שבהיות העולם מיוסד על התשובה שנלמדת מענין העגל הוזכר משה רבע"ה בעל הדבר שהתפלל שיתקבלו בתשובה: