וזה היה טעם משה שהלך אצל שמים וארץ שיבקשו עליו רחמים כי חשב שע"י שיחיה יגיע להם ע"י זה תועלת גדול כי אחרי שהוא תרומתו של עולם ואם יתנו לו עוד מאותם פ"א הנותרים ודאי גם העולם יעמוד עוד פ"א שנה יותר על ששה אלפים כי כפי שיעור התרומה הוא קיום ועמידת העולם ולכך ביקש מהם שיתפללו בעדו כי בשלומו גם יהיה שלום להם והשיבו שמים וארץ עד שנבקש רחמים עליך נבקש רחמים על עצמינו שנאמר כי שמים כו' ר"ל דבשלמא אם לא נבקש עליך אין אנו צריכים לבקש על עצמינו אע"ג שכתוב שמים נמלחו והארץ תבלה אכתי עדיין לא הגיע אותו העת ויתקיים באחרית הימים אבל אם נבקש רחמים עליך תכף ומיד יתקיים הכתוב הזה בנו מה שראוי להיות באחרית הימים כי אם יפריש קב"ה לך תרומה גם מפ"א שהוא הכסא הגורם קיום והעמדת העולם ודאי אותו רגע מיד יחרב העולם כי לאיהיה לו קיום והעמדה על כן לא נבקש רחמים עליך עכ"ל:
מדרש האתמרי · פרק כ״ג, כ״א
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1901
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מדרש האתמרי, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.