חית ויקם אברהם מעל פני מתו וידבר אל בני חת לאמר רמז שאסור לצדיק לדבר עם הרשע כי אם לעת הצורך כדרך שאמרו ז"ל (עיין בפ"ז דסוטה דמ"א ע"ב) מחנפין את הרשעים מפני דרכי שלום ולכן אע"פ שבני חת היו חוטאים ושמו מעיד עליהם לעולם וכמו שדרש ר"ע אל תקרי תת אלא חטא עכ"ז וידבר עמהם אברהם לתועלתו ולכן חית בר"ת חטאים ישרים תרדפם אמנם בעת שצריכים מהם אז לעת הצורך חטאים ישרים תרוממים כלו' שבשעת שהצדיקים צריכים מהם אז הישרים תרוממים לחטאים ומחנפין אותם מפני דרכי שלום:
מדרש האתמרי · פרק כ״ב, צ״ו
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1901
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מדרש האתמרי, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.