מדרש האתמרי · פרק כ״ב, ל״ו

גם קיום העוה"ב נקנית בשש דברים ב'ינה ר'איה א'מירה ש'מיעה י'שוב ת'למוד הכונה שיבין דבר מתוך דבר ויהיו דבריו מן הראיה מתוך הספר שהאותיות מחכימות ובראותם בספר לא ישכח לעולם אמירה שכל דבריו יוציאם מן הפה כארז"ל (עירובין דנ"ד) כי חיים הם למוצאיהם למוציאם בפה שמיעה שכל תלמודו יהיה משמיעה מפי רבו ולא מדעתו כמאמר התנא (אבות פ"א) עשה לך רב ואח"כ ישוב תלמוד יתיישב ללמוד מעצמו ובעשות כל זה יהיה התורה בידו ונמצא קונה עולמו בששה דברים הללו עוד שם במדרש מי השלוח ז"ל בראשית אמר רבי שלמיה אחוהי דרבי נחמיה בית רמז שכל מה שברא הקב"ה בעולמו תאומים נבראו התורה תורה שבכתב ותורה שבע"פ המצות מצות עשה ומצות לא תעשה האמצעיים משה ואהרן המשנה רבי ור' נתן הברייתא רבי חייא ורבי אושעיא התלמוד רבינא ורב אשי העולם שמים וארץ המאורות שמש וירח הגמול גן עדן וגהינם ע"כ. ונראה שהכונה במאמר זה שברא הקב"ה הכל תאומים כדי שיהיו מעידין על אלהותו קב"ה ושכינתיה והוא סוד עמוק. גם יש לפרש שקדם רבי שלמיה לומר בעלי המשנה רבי ורבי נתן הברייתא רבי חייא ורבי אושעיא התלמוד רבינא ורב אשי ואח"כ הזכיר שמים וארץ והמאורות לרמוז ששמים וארץ וכל מה שיש בהם אינן קיימים כי אם בעבור התורה משנה וברייתא כו' עוד שם בראשית אמר רבי ענקיה סבא שמעתי מאבא דאבא רב יהודא חסידא כונת רבי נחמיה בזה לומר שאל תעלה בדעתך שברא הקב"ה העולם בששה ימים בעבור שלא היה יכול לבראתו ברגע אחד אלא שכך גזרה חכמתו שיהיה כן ואדרבה זהו כחו הגדול שאעפ"י שהיה יכול לעשותו ברגע כמימרא עכ"ז בראו בששה ימים בעבור התועלת הנמשך לבריות ולמדם מוסר שיהיו מתונים במלאכתם כדי ליפותה אעפ"י שיש פתחון פה במה שבראו בששה ימים כדרך שאמרו ז"ל (יומא דס"ט ע"ב) שנקרא גבור וגבורתו הגדולה הוא שבאים גוים בהיכלו ושותק ואדרבה זהו גבורתו שיכול להחריב העולם ועכ"ז שותק אעפ"י שמדברים הגוים ואומרים מבלתי יכולת ה' גם בנדון זה כחו הגדול מורה בעשות העולם בששה ימים בעבור תיקון העולם אעפ"י שיודע שיש פתחון פה למינין שאומרים מבלתי יכולת ה' ח"ו ולכן רומז בפסוק בראשית ששה הימים ושבת ובאותיות כמנין כ"ח לומר שבמה שברא העולם בששה הימים ובשביעי שבת אדרבה בזה הורה כחו וגבורתו כדפרישית: