מדרש האתמרי · פרק כ״ב, קל״א

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

עי"ל ואל תעש לו מאומה אל תעש לו מום וכיון שהמ"ם רומז על מעלתו שהניח עצמו שיעשו מום בעבור אהבתו ית' עד שהוצרך הקב"ה לומר אל תעש לו מאומה שהוא מום ולכן תהיה גאולתו במ"ם שהוא מום לרמוז על מעלתו ואות מ פתחה מעט רמז שהתחיל לשחוט בו כדאיתא בפרקי ר"א. גאולת יעקב בנו"ן נו"ן תרגום של דג נון והיה גאולתו בנו"ן על שהוציא ליוסף שטנו של עשו בעולם כי לא יצא מבית לבן עד שנולד יוסף שהוא שטנו של עשו ובהיות כן הצילו שאר השבטים ובזכות זה היה גאולת יעקב בנו"ן שהוא דג לרמוז על יציאת יוסף שנתברך בנוני ימא שלא ישלוט בו עין הרע כדחז"ל (ברכות ד"כ ע"א) מה דגים שבים אין העין שולט בהם גם זרעו של יוסף אין העין הרע שולט בהם:
נחלת הכלל · Warsaw, 1901

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך מדרש האתמרי, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.