גאולת מצרים בפ"ה בזכות שמיד האמינו למשה שהיה גואל אע"פ שהיה כבד פה כדכתיב ויאמן העם ודרשו ז"ל בזכות האמנה נגאלו ישראל ממצרים ולא אמרו כלום לא מצא הקב"ה גואל כ"א לזה שהוא כבד פה כמ"ש בימי עמוס שהיה כבד פה שאמרו לא מצא הקב"ה שליח כ"א לזה שהוא עמוס בלשונו כו' לכן כיון שהאמינו אע"פ שהיה עמוס בלשונו לכן גאולתו בפה גאולה העתידה בצדי לרמוז שאין בן דוד בא אלא בדור שכולו זכאי שיהיו צדיקים ואם הדור חייב הקב"ה מביא מלך כאחשורוש ומשנה כהמן ומחזירם למוטב ולזה גאולה באות צ לרמוז שמה שנגאלים הוא בעבור היותם צדיקים. עי"ל שכיון שעל ידיו של משיח נצדק העולם כי הוא סובל עונותינו ומצדיק לנו לכן יהיה בצד"י שהוא אות צדיק עי"ל לפי שעתידים ליגאל בדרך צדקה כדכתיב ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה וכיון שנגאלים בדרך צדקה לכן הוא בצד"י:
מדרש האתמרי · פרק כ״ב, קל״ב
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1901
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מדרש האתמרי, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.