מדרש האתמרי · פרק כ״א, ד׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

גם שמעתי משם הרב כמהר"ר אברהם היכיני נר"ו שהכונה לומר תזכה לעתיד לבא לראות למלך המשיח בקירון פנים מה שלא זכיתם לראות במרע"ה דכתיב וייראו מגשת אליו כי קרן אור פניו כו' אמנם כפי הקדמתינו בא לומר שאז בימות המשיח יזכו ישראל למעלת הרוחניות ובפרט אחר התחיה ואז יהיה הראיה התלויה בעין ממש ולא באמצעות דבר אחר כמו עתה שהעין אינו רואה כי אם מסבת האור אלא אז תזכה שמלך ביופיו שהוא המלך המשיח תחזינה עיניך דמלת עיניך אך למותר אלא הזכיר עיניך לומר שהראיה יהיה תלויה בעין ממש ודוק ותראנה עיניך ארץ מרחקים ומסתרים לפי שראיית הרוחניות רואה אפילו בחשך כמלאך הזה שבהיותו רוחני אין ראייתו תלויה באמצעות האור ובהיות ראות העין תלויה באור לכן צריך להמשיך ראיית עיניו בראיית התורה ולא בראיות בלתי הגונות ויזיק ראיית עיניו באמצעות אותו דבר וכדחז"ל מס' סנהדרין באותו שנכנס טינא בלבו בעבור אהבה שחשק באשה ושאלו לחכמים אם היה יכול לראות אותה שזה היה תרופתו ולא הניחוהו:
נחלת הכלל · Warsaw, 1901

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך מדרש האתמרי, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.