עוד יש לפרש שבפ' המוקדם אמר והנער שמואל משרת את ה' כו' ויהי ביום ההוא ועלי שוכב במקומו ועיניו החלו לכהות ידוע שתלמידיו של אדם הם כבנים כדחז"ל ולכן אמר והנער שמואל שהוא תלמידו של עלי מחרת את ה' כראוי ולכן והיה ביום ההוא ששמע בשורה רעה מסבת בניו מאחר שתלמידו היה ראוי והגון זהו הטעם שעלי עדיין שוכב במקומו כלו' עדיין עומד במצבו כמקוד' במעלתו בתוקפו וגבורתו מסיב' שהעמי' תלמיד הגון ובזכות תלמידו עיניו החלו כהות ואמר עניו ביו"ד א' עניו ולא כל עיניו אע"פ שלא היה יכול לראות כלל מצד בניו אמנ' בזכות שהעמיד לשמואל אע"פ שהחלו עיניו כהות לא כהו מכל וכל ואמר עוד ונר אלהים טרם יכבה ושמואל שוכב בהיכל ה' אשר שם ארון האלהים בא לספר התועלת שירשה שמואל לעלי בהיותו תלמיד הגון ואמר ונר אלהים שהוא עלי טרם יכבה כלומר בשביל בניו ראוי היה שטרם זמן יכבה נרו כדי שלא ישמע מה ששמע אלא ושמואל שהוא תלמיד הגון שוכב לעלי עדיין בעולם בהיכל ה' אשר שם ארון אלהים כלו' בזכות שמואל עדיין בעולם קיים ולא מת קודם זמן רב ודוק ולכן זכה למען תלמידו ולזה אמר מיד ויקרת ה' אל שמואל ויאמר הנני:
מדרש האתמרי · פרק כ״א, ט״ו
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1901
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מדרש האתמרי, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.