מדרש האתמרי · פרק כ״א, ט״ז

עוד יש לפ' באומרו ועלי שוכב במקומו ונקדים מה שפירשתי בפי' הפרשיות אשר לי גבי אברהם אאע"ה בפ' ויהי כאשר כלה לדבר את אברהם ואברהם שב למקומו דפשיטא שאחר שדבר עמו השם והשלים לדבר עמו שב למקומו אמנם בהיות הנביא בעת הנבואה במעלת המלאכים הנקראים אישים כמו שכתב הרמב"ם ז"ל ולכן אמר שאחר שדבר השם עם אברהם ואברהם שב למקומו כמו שהיה מקודם במצב שאר בני האדם וזהו הרומז פה ויהי ביום ההוא ועלי שוכב במקומו משום שבפ' המוקדם אמר ודבר ה' יקר בימים ההם לזה אמר ויהי ביום ההוא אשר הנבואה היה יקר ועלי שוכב במקומו כלומר מאחר שלא היה שורה עליו הנבואה היה שוכב במצב של כל אדם ולא במדרגת המלאכים הנקראי' אישים ודוק. ובזה יובן פ' בשמואל ב' סי' י"ט בענין ברזלי הגלעדי שאמר ויעבור כל העם את הירדן והמלך עבר וישק המלך לברזילי ויברכהו וישב למקומו דמאי אומרו וישב למקומו אמנם בהיות שברזלי אמר לדוד כשרצה להוליכו עמו לירושלים שהיה זקן מאד דכתיב בן שמנים שנה אנכי היום האדע בין טוב לרע אם יטעם עבדך את אשר אוכל ואת אשר אשתה אם אשמע עוד בקול שרים ושרות כו' באופן שהיה בטל מכל תענוגים אשר כל איש טועם בו ואמרו ז"ל שמה שהזקין כ"כ ולא היה טועם בעבור ששטוף בזימה היה עם אשתו ולכן אמר וישק המלך לברזילי ויברכהו וישב למקומו אפשר שרומז שכיון שבירכו דוד שב למקומו כלומר למצב כל האדם שטועם בטעמים ובשרים וחזר לקדמותו ונכון וכיון דאתא לידן נתחיל לפ' מתחילת הענין כל המשך הפסוקים אמר וברזילי הגלעדי ירד מרגלים ויעבור את המלך הירדן וברזילי זקן מאד בן שמונים שנה והוא כלכל את המלך בשבתו במחנים כי איש גדול הוא מאד ויאמר המלך אל ברזילי אתה עבור אתי וכלכלתי אותך בירוש' כו' ויאמר ברזלי כו' בן שמונים שנה אנכי היום כמעט יעבור עבדך את הירדן את המלך ולמה יגמלני המלך הגמולה הזאת ישוב נא עבדך ואמות בעירי ויאמר המלך אתי יעבור כמהם ויעבור כל העם כו' יש לדקדק אומדו וברזילי זקן מאד בן שמונים שנה באומרו זקן מאד אך למותר דבאומרו בן שמונים שנה ממילא משמע שהיה זקן. ועוד שבן שמונים שנה לא נקרא זקן מאד. וכפי חז"ל משמע שאמר כן בעבור שהזקין יותר מהראוי בעבור שהיה שטוף בזימה אמנם נפרש באופן אחר בס"ד. ספק ב' אומרו כי איש גדול הוא מאד מאי גדולה זאת עוד לא ימנע אם אומרו גדול מאדחוזר לשנים כבר אמר שהיה בן שמונים שנה ואם הכונה שהיה עשיר מאחר שאמר אכלכל את המלך ממילא נפקא שהיה עשיר. ספק ג' מאמר דוד לברזילי בואי אתי ספק ד' מאי וכלכלתי אותך בירוש' למה הוצרך לפרש לו שם ומקום כלכול ובאהבת הקיצור איני מאריך בספקות הנופלות באלו הפסוקים ומתוך הענין יובנו: