ונחזור לענין שצריך שכל ראות האדם שיהיה בתורה ובדברים הראוים לראות וזהו כונת הפסוק בשמואל א' סי' רכ ג' ויהי ביום ההוא ועלי שכב במקומו ועיניו החלו כהות לא יוכל לראות דקשה דאומרו החלו לכהות משמע שמיהו רואה מעט ולכן לא אמר כהו עיניו דמשמע מכל וכל ואם כן איך אמר אח"כ לא יוכל לראות דמשמע שלא היה יכול לראות כלל ועיקר והוא הפך ממה שאמר החלו לכהות דמשמע דמיהו היה רואה מעט ואף על פי שלכאורה כפי הפשט נוכל לומר שבא לרמוז שמיד לא כהו עיניו באופן שלא היה רואה כלל אלא מעט מעט תחילה החלו לכהות עד שבא לגדר אחר כך שלא יוכל לראות כלל ועיקר:
מדרש האתמרי · פרק כ״א, י״ג
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1901
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מדרש האתמרי, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.