והנה הבא נבא לביאור מאמר המוצב בפתיחת הדרוש למה נמשלו דברי תורה לאש מה אש אינו דולק יחידי אף דברי תורה אין מתקיימים ביחידי והיינו דאמר ר' יוסי בר חנינא חרב על הבדים ונואלו חרב על שונאיהם של תלמידי חכמים שעוסקים בד בבד בתורה יש לדקדק שבאומרוהיינו דאמר רבי יוסי כו' משמע שהיא הדרשה עצמה שדרש על שנמשל דברי תורה כאש ואם כן למה רמז הדרשה בשני מקומות ועוד יש לדקדק דאומרו והיינו משמע שלא היו מודים בדברי ר' יוסי כי אם אחר שנשמע דרשת שדברי תורה נמשל לאש וצריך לידע למה אמנם נראה שלא היו מודים בדברי רבי יוסי משום דכתיב והגית בו יומם ולילה שמשמע והגית אפילו יחיד אמנם כששמעו דרשת שנמשלו דברי תורה לאש שמה אש אינו דולק יחידי אף דברי תורה אינן מתקיימים ביחידי אז הבינו דברי רבי יוסי וז"א והיינו דאמר רבי יוסי בר חנינא כלו' כונתו של רבי יוסי בדרוש זה כדי שיתקיים בו דברי תורה ולעולם שמחוייב האדם ללמוד בין יחיד בין עם אחרים אמנם כדי שיתקיים בידו צריך שלא ללמוד בד בבד:
מדרש האתמרי · פרק כ׳, י״ב
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1901
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מדרש האתמרי, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.