מדרש האתמרי · פרק כ׳, י״א

ובזה יובן מאמר במדרש רבה פ' וירא והוא יושב רבי ברכיה בשם ר' לוי אמר ישב כתיב א"ל הקב"ה שב ואתה סי' לבניך (רש"י ז"ל) שעתיד אני להתיצב בעדת הדיינים והם יושבים כו' יש לחקור למה הוציא הקב"ה חמה מנרתקה אם למנוע האורחים כדי שלא יטריח אברהם באורחים היה יכול להמטיר מטר הרבה וכיוצא אמנם יובן בהקדמתנו שהמתחמם במצוה מציל לנפש מחימום גהינם וחימום המצוה הוא מזון לנפש כחום הטבעי שהוא מזון לגוף וכן כיון שנתחמם אברהם בחימום המצוה הגדולה הזאת הוציא הקב"ה חמה מגיהנם רומז לה לח מחימום הזה. ועי"ל בדחז"ל שאברהם אבינו אינו מניח לאדם מהול ליכנס לגיהנם ולכן כיון שמל הוציא חמה מנרתקה לפניו לומר שבמצוה זאת שעשה שהיא המילה הוא יהיה אדון ופטרון על האש הזה להכניס למי שירצה או להוציא למי שירצה. עוד יש לדקדק דלמה רומז לו עכשיו הקב"ה ענין הדיינים אמנם יובן בדחז"ל שיראה הדיין כאלו גהינם פתוח תחתיו ולכן כיון שהוציא לו חמה מנרתקה רמז לו ענין הדיינים שצריך שידמה להם כאלו גהינם פתוח תחתיהם ובזה נבין פסוק ולך ה' חסד כי אתה תשלם לאיש כמעשהו וכבר פירשתי פסוק זה בכמה מקומות ועתה הוספתי כפי דרכינו שידוע שמלת איש מורה על האדם בעומדו בתוקפו וגבורתו כדחז"ל אשרי האיש בעודו איש בתוקפו וגבורתו וידוע שאדם הוא צד אנוס מצד יצרו והקב"ה משלם לאדם לכל אחד כפי תוקף יצרו רצוני לומר שאם חטא אדם בעודו איש בתוקף יצרו ואחד חטא בעודו זקן שאין בו תוקף היצר בודאי שיש עונש לזה הזקן מזה הבחור שהבחור היה צד אנוס מצד תוקף יצרי ואינו כמלך בשר ודם שהורג לשניהם במיתה אחת אמנם לך ה' חסד שאתה תשלם למי שהוא איש בתוקף יצרו כמעשהו של זקן כלומר לאיש שהוא תקיף ביצרו שהוא צד אנוס אתה משלם לזה כאלו לא נהנה מהעבירה כל כך כאותו זקן שאין לו כל כך תאוה מאחר שאינו תקיף ביצרו ודוק. עי"ל ידוע כשהקב"ה משלם מיד לאדם ומתכפר לו גורם בזה בקירוב הגאולה ואז כסאו ושמו שלם וזהו ולך ה' חסד כלומר ולך ממש מגיע החסד כשאתה תשלם לאיש כמעשהו שכיון שאתה משלם לו ראויים לגאולה ואז יוצא השכינה מהגלות: