עי"ל שבד הוא לשון שקרים כמו בדאי אתה ורבי יוסי היה דורשו מלשון בד בבד יהיה ולא היו מוצאים הכרח להוציא הפסוק מפשוטו כיון שנדרש דרשת שדברי תורה נמשלו לאש ללמדך שלא ילמוד אד יחידי אז מצאו מקום להוציא הפסוק מפשוטו וזהו והיינו דאמר רבי יוסי. ובהתר ספק ראשון שהקשינו שדרשה זאת למה רמזה בשני מקומות י"ל שר' יוסי בא לחדש העונש של מי שלומד יחידי שבסוף יוצא מדעתו דכתיב ונואלו. ונראה לפרש טעם אחר חוץ מטעם הגמרא למה נמשלו דברי תורה לאש ויובן בהקדמתינו שחום הטבעי הוא חיות הגוף והתורה היא חום הנפש וכשם שהחום הטבעי חיות לגוף כן חום התורה היא מזון לנפש. ולכן נראה שנמשלה התורה לאש לפי שהיא לנפש כחום הטבעי לגוף:
מדרש האתמרי · פרק כ׳, י״ג
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1901
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מדרש האתמרי, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.