אמנם נ"ל שידוע שאין הקב"ה עושה נס כי אם ע"י צדיקים גמורים אשר זה הרויח רב הונא כשהחמיץ לו היין איכא דאמרי שחזר ונעשה יין ואיכא דאמרי שנתייקר החומץ כו' אשר עם זה נתגדל שמו בין החכמים בהיותו בעל נס שאין הקב"ה עושה נסים כי אם ע"י מנוקים מכל חטא ולמדנו ממאמר רב הונא שאין רע יורד מלמעלה ואדרבה אם יראה לשעה רע הוא להטיב לו באחרונה כענין שפי' שנתגדל שמו של רב הונא בזה בהיותו בעל נס וכונת המאמר הזה הוא להביא ראיה איך היו נשים צדקניות בינם למקום בראותם הנם הנעשה על ידן מה שלא היה נעשה ע"י האנשים שהרי כשהיו יוצאות לשאוב מים היה נעשה נס ומזמין להן הקב"ה דגים בכדיהם וכראותם שהקב"ה היה עושה נס על ידן מורה בזה שהיו צדקניות בקיום כל המצות באופן דנחית בעל המאמר להביא ראיה איך היו נשים צדקניות בראות הנס הנעשה על ידן מענין הדגים ואין כונת המאמר לומר שהיו צדקניות בעבור שהיו מאכילות ומשקות לבעליהם אלא דמפרש ואזיל כל המאורע שאירע:
מדרש האתמרי · פרק ב׳, ז׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1901
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מדרש האתמרי, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.