אמנם כפי מדרש הנזכר הוא אשר דברנו שבא לרמוז על ג' חלוקות היחוס והיופי והממון שאין ראוי לרדוף רק אחר היחוס שהרי בעבור אברהם שלקח אשה ליצחק ממשפחתו זכה שיצא ממנו יעקב שאם היו לוקחים ממשפחה אחרת שהיתה אשה רעה היו בניהם רשעים ח"ו לפי שהבנים אוחזים מעשה אמם ולכן הביא ראיה מן התורה מזווג יצחק לרמוז על גודל מעלת הלוקח אשה כשרה. גם הביא מן הנביאים מענין שמשון שהלך אחר היופי ומה היה סופו שנהרג. גס מביא מן הכתובים לומר שהממון שהוא בית והון הוא נחלת אבות ובהיות דבר נשפע מבשר ודם אין בו קיום והעמדה חדש נכנס וחדש יוצא וממונם אבד אבל מה' אשהמשכלת דבר הנשפע מידו יתברך אשר עמה גנוז הטוב והעושר ולזה הביא מן התורה נביאים וכתובים לומר לך שכל ההולך אחר היופי והממון נאבדים ולא ישאר רק הנושא אשה כשרה לש"ש. עוד אפשר לומר שהביא ראיה מן התורה נביאים וכתובים לומר שכל הדברים הם גזורים מלמעלה ואין אדם מרים אצבעו מלמטה אלא אם כן מכריזין עליו מלמעלה ובהיות כן אף אותם ההולכים אחר היופי והממון ועלה בידם אל יחשבו שהשתדלותם גרמה להם כי אם הכל סבה מהאל ית' אשר רצה שיעלה גורלו של זה ליופי ושל זה לממון כענין שמשון שהלך אחר היופי ועלה בידו לא השתדלותו גרם כי אם ה' עשה כל זה כי תואנה היה מבקש מפלשתים וכן הביא מן הכתובים בית והון נחלת אבות ומה' אשה משכלת ואמר ומה' בוא"ו כמוסיף על ענין ראשון ודוק:
מדרש האתמרי · פרק ב׳, ה׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1901
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מדרש האתמרי, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.