והטעם שהיו מרקדים בהדס בהיות בה בחינות כאשה כדרך שדרשו ז"ל למה נמשלה אסתר להדסה שהיה מרה להמן כהדסה ומתוקה למרדכי כהדס שיש בה ריח טוב גם באשה יש ב בחינות כדרך שהיו אומרים במערבא מצא או מוצא מצא לרמוז על בחינת הטוב מצא אשה מצא טוב מוצא ומוצא אני מר ממות גו' וכונתם לרקוד בהדס לומר אם יזכה תהיה אשתו בבחינת הטוב שיש בהדס שיש בה ריח ואם לא יזכה תהיה כצד הרע שהיא מרה שאז מותר לגרשה כמאמרם ז"ל אשה רעה מצוה לגרשה:
מדרש האתמרי · פרק ב׳, כ״ה
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1901
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מדרש האתמרי, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.