מדרש האתמרי · פרק ב׳, י״ד

וזהו הטעם שתקנו לומר קדיש אחר המילה ולא תקנו לומר אחר ז' ברכות משום שתכלית הזווג הוא לבנים להוציא הנשמות שבגוף לקרב הגאולה ולכן בבואם לתכלית המעשה שכבר הביא נשמות אומרים קדיש לומר ויקרב משיחיה. עוד יש לומר משום שבזכות המילה נגאלו ישראל ממצרים כדחז"ל ולכן במילה אומרים קדיש לומר ויקרב משיחיה כלומר שאע"פ שאין אנו ראוים יגאלנו בזכות המילה כמו בגלות מצרים. עוד י"ל שבהיות שבברית מילה מצוי שם אליהו ז"ל המבשר לכן אומרים קדיש ויקרב משיחיה ודוק. עוד יש לפרש שהמקיים מצות מילה כאלו משלים שמו של הקב"ה שהוא חסר שנאמר כי יד על כס י"ה ועיין לקמן בדרוש המילה כיצד הוא משלים השם כו' ולכן אנו אומרים קדיש יתגדל ויתקדש שמיה רבה כלומר יגאלנו שיתגדל שמו עכשיו שנתקיים מצוה זאת. עוד י"ל עם מה שפירשו מפרשים גבי ביעור חמץ דאין אומרים שהחיינו בהיות שתכלית הביעור הוא כדי להכניס המצה ולכן אומרים שהחיינו על תכלית המצוה שהוא המצה בליל פסח כו' ג"כ בנדון זה כיון שתכלית מצות הזווג הוא כדי להביא נשמו' בעולם כי לא לתהו בראה לכן כשבאים לתכלית המצוה שכבר הביא נשמות אומרים קדיש על סיום המצוהונחזור לעניננו הראשון לביאור הברכה שתכלית הזווג לקרב הגאולה ובהיות כן אמר שמח תשמח רעים אהובים כו' כלומר כיון שבענין הזווג הזה מתקרב הגאולה ראוי לכם שתשמחו בו משום שהוא ענין הנוגע גם לכם בהתקרב הגאולה ולזה אמר אח"כ אשר ברא ששון ושמחה חתן וכלה כו' ישמע בערי יהודה ובחוצות ירושלים כו' כלומר מסבת חתן וכלה ישמע בערי יהודה ובחוצות ירושלים קול ששון וקול שמחה משום שענין הזווג גורם התקרבות הגאולה לפי שמוציא נשמות שבגוף ובזה יובן פסוק וראה בנים לבניך שלום על ישראל. ונתחיל תחלת המזמור אשרי כל ירא ה' ההולך בדרכיו די"ל מלת כל אמנם הכונה לומר שמאושר הוא הירא בכל אבריו מהקב"ה שיש אדם עושה מצוה באבר אחד ועבירה באבר אחר כגון מניח תפילין ביד שמאל וגוזל ביד ימין כמו שדרשו רז"ל במדרש משלי בפ' יד ליד לא ינקה לזה אמר אשרי כל ירא ה' שיהיו כל עצמותיו וכל אבריו ירא ה' שלא יהיה בו אבר מכעיס לקונו ואמר עוד ההולך בדרכיו נוכל לומר שבדרכיו חוזר לאדם כלומר אשרי האיש ההולך תמיד בדרכיו לחפש ולפשפש בהם אם הם ישרים ואם טעה באחד לישרו ולתקנו. או נאמר שבדרכיו חוזר להקב"ה כלומר מי הוא הירא ה' ההולך בדרכיו של הקב"ה בשני דרכיו בין שנוהג עמו בדין בין שנוהג עמו ברחמים על דרך באלהים אהלל דבר וגו'. עוד נוכל לומר שבדרכיו חוזר לאדם אמר אשרי כל ירא ה' ונקרא ירא ה' אע"פ שהולך בדרכיו שלו לעשות המצוה פעם לשמה ופעם שלא לשמה. או יאמר ההולך בדרכיו ע"ד בכל דרכיך דעהו שאפי' בשעה שאדם עושה העבירה יכיר להקב"ה שהוא עתיד ליפרע ממנו שזהו סבה לקרבו אל התשובה בהיותו מכיר שיש שכר ועונש וזהו הנרמז פה שירא ה' הוא ההולך בדרכיו בשני דרכיו בין כשעושה טוב ובין כשעושה רע. או יאמר אשרי כל ירא ה' ומי הוא זה ההולך בדרכיו תמיד עוסק בעסקו תמיד ואינו פונה לשום רע או בהבלי העולם: