ובזה מתיישב אומרו יוצר האדם משום שמשתנה בכל שעה מיגון לשמחה ובעת היגון הוא כבריה אחד ובעת השמחה משתנה לבריה אחרת באופן שיוצר אותו בכל עת יצירה מחודשת שכיון שהכל ברא לכבודו של אדם משמביאו השם לגדר הדבר שנברא בעבורו שנמצא שמשנה אותו מדבר לדבר נמצא יוצר אותו מחדש. עוד יש לפרש אמר יוצר האדם ולא אמר אשר יצר משום שבעל תשובה כקטן שנולד דמי והוא בריה חדשה וידוע שהחתן מתכפרים לו עונותיו כמו שדרש ר חמא ב"ח כיון שאדם נושא אשה עונותיו מתפקקים שנאמר מצא אשה מצא טוב כו' לכן אמר יוצר האדם כלומר עכשיו שנושא אשה שעונותיו מתכפרים יוצר אותו יצירה מחודשת שהוא כקטן שנולד:
מדרש האתמרי · פרק ב׳, י״א
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1901
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מדרש האתמרי, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.