מדרש האתמרי · פרק י״ט, י״ב

עוד נתעלו הצדיקים שמלבד שמיתתן מכפרת על הדור בחיים חייתם ג"כ מוספים ומשפיעים חיים לכל הרואים אותם כמו שדרשו ז"ל במסכת חגיגה (ד"ה ע"ב) כי יראה חכמים ימותו כו' וכבר פירשתי המאמר במקום אחר (לעיל בדרוש י"א) ע"ש ועכשיו הוספתי נופך ויהלום שהנה בראיית החכמים בחייהם יש תוספת חיים מהסבה הנמשכת מראייתם כאומרם ז"ל במסכת ברכות (ספ"ב ד"כ ע"א) רב גידל הוה רגיל דהוה אזיל ויתיב בשערי טבילה אמר להו הכי טבלי והכי טבלי אמרו ליה רבנן לא מסתפי מר מיצר הרע אמר להו דמיין באפי כי קאקי חוורי ר' יוחנן הוה רגיל דאזיל ויתיב בשערי טבילה אמר כי סלקן ואתיין בנות ישראל מן נהרא דיסתכלן בי דליהוון להו זרעא שפירי כמותי אמרו ליה רבנן לא מסתפי מר מעינא בישא אמר להו אנא מזרעא דיוסף קא אתינא דלא שלטא ביה עינא בישא דכתיב בן פרת יוסף ואי בעית אימא עלי עין עין שלא רצה ליזון ממה שאינו שלו אין עין הרע שולט בו ע"כ הרי למדנו מכאן המשכת החיים מהצדיקים שר' יוחנן הוה יתיב בשערי טבילה כדי שיחשבו בו בנות ישראל ויהיו להן בנים צדיקים וחכמים ובהיות' צדיקים כפי המחשבה שחשבו בצדיק לפי שהולד נוצר כפי המחשבה שהקב"ה אינו נפרד מההשוואות שיש עמהם ובזה יש לו חיים ארוכים ודוק וכ"ש במיתתם שיש בהם כח לכפר משום שכבר השלימו עצמן. והנה במאמר זה מקשים כל העולם דלמה לא שאלו לר' יוחנן לא מסתפי מר מיצה"ר כשם ששאלו לרב גידל ופי' לפי שרב גידל היה רואה אותן ערומות שייך לשאול לא מסתפי מר מיצה"ר משא"כ ר' יוחנן שהיה רואה אותן מחופות והמה רואין אותו והוא אינו רואה אותן ולכן שאלו לא מסתפי מר מעין הרע עוד פירשו שר' יוחנן לא היה יכול להסתכל לפי שאריכות גבות עיניו היו מכסים הראיה ממנו כדאמרי' בב"ק ולכן לא שאלו כי אח על ענין עין הרע. אמנם לעד"ן לפרש שבהיות שקדם מעשה דרב גידל למעשה דר' יוחנן ונתפרש להם ממעשה דרב גידל שהיו דומים בעיניו כקאקי חוורי לכן לא שאלו לו כי אם על ענין עין הרע עוד י"ל שגבי ר"י יש דבר אחר ודאית והוא ענין העין הרע בהיותו יפה מאד כדאמרינן בב"מ (פ"ז דפ"ד ע"א) בודאי הגמור שהיה מסוכן מהרואים אותו ואם היה מתיירא מיצה"ר הוא ס' שאפשר שלבו חלל בקרבו כמו שנשתבח דהמע"ה ע"ז באומרו ולבי חלל בקרבי ולכן הניחו הספק שהוא ענין היצר ושאלו על הודאי שהוא ענין העין הרע והיה כונתם לשאול ממנו אח"כ לא מסתפי מר מיצה"ר אמנם בתשובה שהשיב על ענין העין הרע הותר להם גם על ענין היצה"ר והוא בראות שהשיב על ענין עין הרע בן פורת יוסף בן פורת עלי עין עין שלא רצתה ליזון ממה שאינו שלו אין העין הרע שולטת בו ונמצא בהיות משיב שלא שלט ביוסף עין הרע משום שלא רצה ליזון ממה שאינו שלו איך יתכן שהוא לא היה מתיירא מעין הרע דא"כ היה ניזון ממה שאינו שלו ח"ו ונמצא שבתשובת שאלה ראשונה נתפרש להם תשובת ענין שלא היה מתיירא מיצה"ר ולכן לא שאלו אח"כ ע"ז ודוק. ואפשר שדבר אחר הרגישו בזה דלמה לא שאלו לו על ענין היצה"ר כרב גידל ותי' שהשיב עין שלא רצתה ליזון ממה שאינו שלו אין העין שולטת בו ועם זה הותר להם גם תשובה על ענין היצה"ר ולכן לא שאלו: