רמז על משפט רשעים בגיהנם. ואמר רבה בר בר חנה זימנא חדא הוה אזלינן בספינתא וחזינא ההוא כוורא דיתבא ליה אגביה אכלא טינא באוסיה ואדחוהי מיא ושדיוה לגידא וחרוב מיניה שיתין מחוזי ואכלו מיניה שיתין מחוזי ומלחו מיניה שיתין מחוזי ומלאו מחד גלגלא דעיניה תלת גרבי דמשחא וכי הדרן לבתר תריסר ירחי שתא חזינן דהוו קא מנסרי מגרמיה מטללתא ויתבי למבני הנך מחוזי כו'. הכונה בזה יובן בשנקדים קודם מאמר חז"ל במס' חגיגה (פ"ב די"ד ע"ב) תנו רבנן ד' נכנסו לפרדס אלו הן בן זומא בן עזאי ואחר ור"ע אמר להם ר"ע כשתכנסו אצל אבני שיש טהור תזהרו שלא תאמרו מים מים משום דכתיב דובר שקרים לא יכון לנגד עיני בן עזאי הציץ ומת עליו הכתוב אומר יקר בעיני ה' המותה לחסידיו בן זומא הציץ ונפגע עליו הכתוב אומר דבשמצאת אכול דייך אחר קצץ בנטיעות ר"ע יצא בשלום ע"כ:
מדרש האתמרי · פרק י״ח, ה׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1901
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מדרש האתמרי, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.