מדרש האתמרי · פרק י״ח, ו׳

והנה עם זה בא בעל המאמר להזהיר לאדם מאד מאד שישמור מליכנס בענינים אלו שלא כל הנכנס יוצא בשלום אם לא יהיה כר"ע ואחר יוכיח שהציץ וטעה ונפגע אמר הוה אזלינן בספינתא רמז לעולם הזה ה משל ל פינה וחזינן ההוא כוורא רמז לאדם הנמשל לדג כי מה הדג חיותו במים כך האדם אין חייתו כי אם בתורה שנמשלה למים ומה האדם עולה מתהומא דמיא עד רום מיא כן האדם עולה במחשבתו עד לרקיע כדרך ד שנכנסו לפרדס שמתוך ההתבודדות בדעתם נראה להם כאלו עלו למעלה כמו שפי' התוס' ז"ל ע"כ ויש סכנה שמא יטעו כאלישע שנכנס טינא בלבו וזהו מה שרומז באומרו ואכלה טינא באוהיה כלומר נכנס בו טינא ויצא למינות וכיון שיצא למינות אדחויי מיא נדח מהתורה הנמשלת למים שדחה אותו הקב"ה מתורתו כאומרם ז"ל שם יצאת ב"ק ואמר שובו בנים חוץ מאלישע וכיון שכן שדייא לגודא וגודא מלשון גודו אילנא כלומר עקרו הקב"ה לאלישע שלא יהיה לו חלק לעוה"ב. אמר וחרוב מיניה שיתין מחוזי מחוזי הם החכמים החוזים תמיד בתורה ומתוך זה חוזים בעתידות וחרוב מיניה שיתין מחווי כלומר נחרבו ונעקרו מן העולם כמה חכמים מסבת הריגת אותו תינוק שהרג על שאמר לו ולרשע אמר אלהים מה לך לספר חקי והבין שאמר לו ולאלישע אמר אלהים (שם דט"ז ע"ב) והרגו וההורג נפש אחד מישראל כאלו חרב עולם מלא כאומרם ז"ל ונמצא שהרג כמה חכמים שהיו עתידין לצאת מעולם מלא. ואמר ואכלו מיניה שיתין מחוזי כלומר למדו חכמים שלא ליכנס בענינים אלו מיראתם ממה שראו שאירע לאלישע אחר ומלת אכלו מיניה ר"ל ראו ולמדו ממנו שאין ראוי לכל אדם ליכנס בזה ומלחו מיניה שיתין מחוזי במלח שממרק את הבשר גם הם פירשו ומרקו עצמן בראותם אותו שבעבור זה שנכנס לפרדס ולא הבין יצא למינות ולכן ברחו עצמן מליכנס בזה. ומלאו מחד גלגלא דעינא תלת מאה גרבי משחא אמר מחד גלגלא דעינא רמז לר"מ שלמד ממנו תורה שרימון מצא תוכו אכל והענין אומרו ג' מאה גרבי דמשחא שם רמז על רבוי ההלכות הגדולות שלמד ממנו מעולות וברורות כשמן שעולה על כל המשקים. אמר וכי הדרן לבתר תליסר ירחי שתא חזינן דהוה קא מנסרי מגרמיה מטללתא ויתבי למבנינהו הנך מחוזי הרמז בזה שכשמת ר"מ תלמידי הכניסו בגיהנם ואחר י"ב חודש כמשפט רשעים בגיהנם שעבר עליו מירק ותיקן מה שעוה ונבנה מה שהרס ודוק: