הכונה ההוא אקרוקתא מדבר על תלמיד חכם לפי שהצפרדע נקרא צפור דעה כאומרם ז"ל וכשם שהיא חיותה במים ומצפצפה שם כך ת"ח חיותם בתורה ומדברים בה תמיד אתא תנינא ובלעה ר"ל בא היצר הרע הנקרא תנין שהוא נחש להלחם עמו ולבלוע אותו לפי שכל הגדול מחבירו יצרו גדול ממנו ויצרו מבקש להרגו כדכתיב צופה רשע לצדיק ומבקש להמיתו וכמעט שהיה בלוע בפיו אתא פושקנצא שהוא העורב רמז ליצר הטוב הנקרא עורב כדכתיב שחורות כעורב ונקרא עורב על שם שמשחיר פני ישראל בכובד דקדוקי המצות בעוה"ז ובהסיר אותם מתענוגי לבם ובלעה לתנינא שהוא יצר הרע כלומר נלחם עמו ונצחו וכיצד נצחו שבא ויתיב באילנא דחיי שהיא התורה כדחז"ל אם פגע בך מנוול זה משכהו לבית המדרש ועוד כאומרם ז"ל אמר הקב"ה לישראל בראתי יצר הרע בראתי עמו תבלין ומהו התורה. או אמר וסליק ויתיב באילנא דחיי כלומר כיון שנצח יצרו זכה לישב באילנא דחיי לעוה"ב אמר תא חזי כמה נפיש חילא דאילנא כלומר תא חזי כמה נפיש כח התורה לנצח לאבן הקשה הזאת שהוא היצר והאילן רמז לתורה כדכתיב עץ חיים היא למחזיקים בה אמר רב פפא בר שמואל אי לאו דהואי התם לא הימניה כלומר אי לאו שהייתי ת"ח וראיתי כמה תוקף מלחמת יצה"ר עם הגדולים וחכמים לא הימניה:
מדרש האתמרי · פרק י״ח, ד׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1901
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מדרש האתמרי, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.