מדרש האתמרי · פרק י״ז, ה׳

אמנם יש לי לדקדק במאמר הנזכר תנא ר' נהוראי אומר דור שבן דוד בא נערים ילבינו פני זקנים בת קמה באמה כלה בחמותה כו' דקשה דבשלמא בת קמה באמה הוא חידוש אבל כלה בחמותה אינו חידוש דגם בזמן הזה מריבות זו בזו כאומרם ז"ל שכשם שאי אפשר לעורב שיתלבן כך אי אפשר שיהיה שלום בין כלה לחמותה ושמעתי אומרים שהחידוש שיהיה אז בעקבות משיחא כי הכלה אפי' בעודה בחופתה תהיה מריבה עם חמותה מה שאין כן עתה וזהו כלה בחמותה בעודה כלה ע"כ. ונראה לי זה דוחק גדול משום דאין אנו יכולים לומר בכאן מדשני לומר כלה שבא לרמוז בעודה כלה בחופתה משום שלעולם כך שמה דבשלמא אם היתה לה שם אחרת ניחא לדרוש מדשני לומר כלה. אמנם נראה לי לפרש דבזמן הזה החמותה בהיותה גדולה ורוצה לייסרה היא המתחלת להריב ומתוך זה מתרבה המריבה בינה ובין כלתה וזה אינו כ"כ עזות בהיותה חמותה פוטרת מים תחלה אמנם לעתיד יתרבה החוצפה כ"כ שכלה בחמותה שהכלה שהיא קטנה תהיה מתחלת להריב עם חמותה אע"פ שחמותה לא דברה לה כלום וזהו עזות גדול ובזה נבין מאמר חז"ל (סנהדרין פ' חלק דף צ"ט ע"א) אין בן דוד בא אלא בדור שכולו חייב או בדור שכולו זכאי דקשה דבשלמא בדור שכולו זכאי ניחא אמנם בדור שכולו חייב למה יזכו לזה ובמקו' אחר פירשתי עם מאמר חז"ל סנהדרין שדנוה כולם לחובה זכאי. אמנם נראה לפרש עוד עם האמור שבעקבות משיחא חוצפא ישגא בהיותם הדורות האחרוני' נשמות הבאים מהעקב וזהו אוצר הנשמות שאמרו ז"ל אין בן דוד בא אלא עד שיכלו נשמות שבגוף שהם הנשמות התלוים בגופו של אדם הראשון וזהו האמור כאן אין בן דוד בא אלא בדור שכולו זכאי שהוא אחר שנשלמו כל נשמות שבגוף ובאו ועדיין רובם קטנים שאין העולם נידון אלא אחר הרוב ובהיות הרוב קטנים שהם זכאים יבא ואע"פ שבאו מבעקב מאחר שהם קטנים עדיין לא העיזו עצמם ואם יזכו ישראל יבא בהיות העולם רוב מקטנים שהם זכאים וזהו בדור שכולו זכאי או בדור שכולו חייב שאם לא יזכו יתאחר ח"ו ויגדלו הקטנים ונמצאים הרוב מגדולים שהם עזי פנים בהיותם מבעקב ואז ח"ו מתרבים הצרות מה שאין כן בבואו בדור שכולו זכאי כדפרישית שהוא כשהרוב קטנים מהנשמות שנשלמו מהגוף ובאו ודוק והבן. ובזה נבין פסוק הושיעה ה' כי גמר חסיד כי פסו אמונים מבני אדם כבר אמרנו שאין בן דוד בא אלא בדור שכולו חייב או זכאי לזה אמר דוד הושיעה ה' לישראל מהגלות בזמן שכולו חייב שלא יהיה בדור כי אם חסיד אחד בלבד ויתבקש ולא ימצא עוד כמותו ולאו דוקא חסיד אלא אפי' אנשי אמנה וזהו כי גמר חסיד כלומר בזמן שגמר החסיד בלבו כי פסו אמונים מבני אדם ובהיות כן הם דור שכולו חייב והושע להם ודוק: