כבר קבלנו מרבותינו ז"ל (סוטה פ"ט דמ"ט ע"ב) שבעקבות משיחא חוצפא יסגא כו' והטעם בהיותם כל הנשמות תלויות באדם הראשון והנה הדורות האחרונים הם מאותם הבאות מלמטה שהם בעקבותיו של אדם הראשון תלויות ולכן הם עזי פנים ממקום שבאו וזהו בעקבות משיחא דאדם דוד משיח ובהיותם נשמות באים מעקבותיו של משיח שהוא אדם הראשון חוצפא יסגאוכדאז"ל שם פני הדור כפני הכלב אשר עם זה שמעתי כונה במאמרם ז"ל (חגיגה פ"ב די"ד) י"ח קללות קלל ישעיה לישראל ולא נתקררה דעתו עד שאמר להם ירהבו הנער בזקן והנקלה בנכבד כו' דקשה טובא שאדרבה הנביאים לעולם מוסרים נפשם על ישראל וכאן נראה שח"ו היה מתאוה בהשחתת ישראל חלילה אמנם הכונה יובן עם האמור שבעקבות משיחא חוצפא יסגא באופן שכיון שיתרבה החוצפא בדור הוא סימן טוב לישראל שנתקרב הגאולה ובהיות כן בשקללם הנביא כמה קללות על פי הדבור על מה שהיו חייבים היה מצטער עצמן בצרתן של ישראל ולא נתקררה דעתו עד שאמר ירהבו הנער בזקן וכיון שכן שנתרבה החוצפא הם קרובים לגאולה:
מדרש האתמרי · פרק י״ז, ד׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1901
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מדרש האתמרי, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.