אמנם לעד"נ שכונת השואל דמאחר שאמר שראוי היה אדה"ר להיות חי וקיים לעולם ושזה היתה רצונו יתברך אם כן מאחר שטבעו של הקב"ה למחול עד ג' עונות אם כן מפני מה נקנסה עליו מיתה מיד בעון ראשון שעשה שמאחר שרצונו היתה שיהיה חי וקיים לעולם היה לו למחול עונו בהיותו ראשון ותירץ והאלהים עשה שייראו מלפניו ומאחר שכונתו ית' היה להביא המיתה כדי שייראו מלפניו שעם המיתה מתייסר העולם זהו הסבה שלא מחל לו על עון א' אע"פ שהקב"ה מוחל עד ארבעה ואף שהיה ראוי שיהיה חי וקיים מסבת שעם המיתה מתייסר העולם הוכרח להביא כדי שלא יעשו עצמן אלהות כמו שהשיב רשב"ג לקיסר שאמר שהיה באדם ב' רשויות והשיב לו עם ענין המיתה ודוק:
מדרש האתמרי · פרק ט״ז, כ״ד
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1901
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מדרש האתמרי, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.