ובזה נבא לבאר מאמר במדרש קהלת וז"ל ידעתי כי כל אשר עשה האלהים הוא יהיה לעולם אמר רבי יהודה בר ר' סימון ראו' היה אדה"ר שיהיה חי וקיים לעולם ומפני מה נקנסה עליו מיתה אלא והאלהים עשה שייראו מלפניו עכ"ל. וכבר פירשתי מאמר זה בחיבור הפרשיות אשר לי בפ' בראשית וגם במקומות אחרים אמנם נראה עתה לדקדק דמה שאל מפני מה נקנסה עליו מיתה דזיל קרי בי רב שעבר על ציווי יתברך ואכל מן העץ שאמר לו כי ביום אכלך ממנו מות תמות ואם תאמר שהכונה לומר מפני מה נקנסה עליו מיתה מעיקרא כלומר דלמה הכניסו בתגר זה לצוות לו על העץ ולקנוס עליו מיתה באומרו כי ביום אכלך ממנו מות תמות אין זו קושיא כלל שאדרבה הכניסו בתגר זה כדי שינצח יצרו ולהטיב עמו ולהרבות שכרו ביתר חיים נצחיים מהמלאכים וגם אין לומר דכונת הקושיא לומר מפני מה נקנסה עליו מיתה ולא יסורין משום דמה משיב כדי שייראו מלפניו שאדרבא עם היסורין היו יראים ממנו יותר ולמה לא הביאם:
מדרש האתמרי · פרק ט״ז, כ״ג
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1901
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מדרש האתמרי, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.