ונחזור לענין ויקרבו ימי דוד למות גו' הכונה בהיות שכל יום ויום רוצה שימות בו הצדיק לכן ויקרבו ימי דוד למות ויקרבו מלשון וכלי הקרב שות שתו השערה כלו' היו נלחמים הימים זה אומר בי ימות וזה אומר בי ימות. עי"ל ויקרבו ימי דוד למות יובן בדחז"ל (יבמות פ"ו דס"ד ע"ב) בימי דוד המעיט שני כו' וזהו הרומז כאן שימי דוד קרבו למות מה שלא היה כן קודם ממנו שבשיעור שנים אלו לא היו מתקרבים למות וזהו מה שרומז לו באומרו אנכי הולך בדרך כל הארץ כלומר בשיעור שמקודם ממני היו מתחילין לחיות אנכי הולך משום שמכאן והלאה נתמעטו השנים וא"כ בשיעור שדרך כל הארץ שעדיין חיים ועומדים אני הילך מזה העולם ואמר לו כן כדי שלא יתרשל מלהכין צדה לדרכו מיד בימי בחרותו ודוק לכן ושמור עצמך מן החטא וחזקת והיית לאיש לחזור בבחרותך אם יש איזה עוץ בידך כדרך שדרשו רז"ל אשרי האיש אשרי מי שעושה תשובה בעודו איש וזהו וחזקת והיית לאיש:
מדרש האתמרי · פרק ט״ז, י״ב
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1901
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מדרש האתמרי, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.