מדרש האתמרי · פרק ט״ז, י״ג

עי"ל באומרו ויצו את שלמה בנו לאמר דמי לא ידע ששלמה היה בנו ועוד מאי לאמר לאחרים ועוד להבין אומרו אנכי הולך בדרך כל הארץ ועוד דלמה לא אמראני הולך ואמר אנכי אמנם נ"ל אמר את שלמה בנו לאמר כלומר צוהו בדרכי ה' באופן שיאמרו העולם שלמה בן דוד בן יכבד אב שאחז מעשה אבותיו בידו וזהו לאמר שיאמרו אחרים ראוי הוא להיות שלמה בן דוד ואמר אנכי הולך כו' כבר פירשתי בפי' הפרשיות אשר לי גבי יעקב הנה אנכי מת שאמר אנכי ולא אני משום שההפרש שיש בין אני לאנכי שאנכי הוא החצוניות מה שנדמה לעין אמנם אני הוא הפנימיות ולכן אמר הקב"ה בסיני אנכי ה' אלהיך ולא אמר אני לפי שמי יכיר מהותו ית' ישתבח שמו ומה שראו בסיני היה בדמיון הנראה לעינים כש"צ כו'. ונחזור לעניין שבהיות שיעקב אע"ה נראה לעינים מת ולא הפנימיות לפי שהצדיקים אינם מתים. וזהו מה שרומז דוד הע"ה באומרו אנכי הולך כלו' החיצוניות ולא הפנימיות מת ולזה אמר אנכי ולא אני. ואמר אנכי הולך בדרך כל הארץ ניבא ולא ידע מה ניבא שלא היה עתיד למות על מטתו כדרך כל המלכים כאומרם ז"ל (בפ"ב דשבת ד"ל ע"ב) שאותו שבת לא פסיק גירסא מפומיה ובא השטן והרעיש באילנות ויצא דוד הע"ה לראות ונפל ומת כו' נמצא שכשהיה הולך על רגליו כדרך כל הארץ נפל ומת וזהו הרמז באומרו אנכי הולך בדרך כל הארץ ואמר עוד ושמרת את משמרת ה' אלהיך ללכת בדרכיו לשמור חקותיו ומשפטיו גו' נראה לפ' בדרז"ל (ביבמות דכ"א ע"א) רמז לשניות מנין שנאמר ושמרתם את משמרתי עשו משמרת למשמרתי כו' לזה אמר ושמרת את משמרת ה' כלומר צוהו לשמור הסייגים והגדרו' וזהו ושמרת את משמרת כמו ושמרתם את משמרתי עשו משמרת למשמרתי וכל זה כדי ללכת בדרכיו לשמור חקתיו ומשפטיו משום שאם אין גדרות עובר אדם על החקים והמשפטים: