אמנם נ"ל לפ' דאדרבה כונתו של שמש היה לתועלתו של משה כדי שיעלה רצונו בידו שאמר היום שוקע והגזרה בטלה וכיון דראה השמש דרמז לו הקב"ה שיעמוד אמר השמש סוף סוף שיפסיק משה מללמוד וימות לכן אמר איני שוקע ומשה קיים בניחותא כלומר וכיון שהוא קיים אף על פי שאיני שוקע א"כ איני מועיל כלום ואשקע עצמי וכונתו בזה כדי שיעבור היום ותתבטל הגזרה משום שיותר קרוב לבטלה בשיקוע השמש יותר ממה שעושה משום שאי אפשר אם לא יפסיק בהיותו ב"ו ולכן היה עומד ומתקשה כנגדו כלומר כנגדו של הקב"ה:
מדרש האתמרי · פרק ט״ז, י׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1901
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מדרש האתמרי, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.