מדרש האתמרי · פרק ט״ו, ח׳

או יובן כדחז"ל (סנהדרין דצ"ב ע"ב) רבי אלעזר אומר כל מי שאינו משייר פת על שלחנו אינו רואה סי' ברכה לעולם ונמצא שההון והעושר של אדם מהבל ימעט בעבור הבל ודבר מועט מסיבת חתיכת פת לחם שאינו משייר על שולחנו ימעט עושרו לפי שאינו רואה סימן ברכה מעשה ידיו אבל הקובץ על יד כלומר שקובץ ותופס במקומו פת לחם אז ירבה עושרו או יובן כדחז"ל (עיין ברכות דס"ב ע"א ובטו' וב"י בי"ד סימן שמ"ד) שעתידין הספדנין ליתן דין וחשבון על שמרבים בשבחי המת לומר מה שאין בהם ועוד שגורמים לחקור בדינם הרבה בראותם שמרבים בשבחם לזה אמר הון מהבל ימעט בעבור אותו הון ושבח שמרבה זה הספדן ע"ז והוא שבח של הבל בעבור שמשקר עליו גורם שימעט לפי שעתיד לקבל עונש על זה וגם גורם שחוקרים בדין המת. או יובן כדחז"ל (בב"מ דמ"ב ע"א) אין הברכה שורה לא על דבר מצוי ושקול אלא על דבר הסמוי מן העין ונמצא שהונו של אדם מהבל שהוא בראית העין שהוא הבל לפי שאין ממש בראיה ימעט לפי ששורה העין בו אבל הקובץ במקום אחד סמוי מן העין ירבה. או יובן כדחז"ל (סוכה דנ"ב ע"א) נדמה יצה"ר לרשעים כחוט השערה ולצדיקים כהר גבוה אלו בוכים ואלו בוכים כו' לזה אמרהון מהבל שהוא היצה"ר שנדמה לרשעים כהון והוא ימעט כלומר עתיד הקב"ה למעטו בפני הצדיקים אמנם לפני הקובץ על יד מצות ומע"ט ירבה לפניו ונדמה להם כהר גבוה או יובן כדחז"ל העושה עבירה מיד מתעצב ומתחרט משא"כ בעושים המצות שמרבים בשמחה על שנצחו יצרם לזה אמר בעבור הון מהבל שהוא טעם העבירה שטעם מיד ימעט ומתעצב ומתחרט אבל הקובץ על יד שקובץ וחוזר לאחוריו במקום אחד וכובש יצרו מעשות העבירה וממעט עצמו לשעה מאותה שמחה אדרבה ירבה בשמחה אחר כך בראות הצלתו מיד הצורר המסית לו משא"כ הרשע שמתעצב אחר עשות העבירה בראות שנמסר ביד הצורר: