ובזה יובן מאמר חז"ל בב"ב (דט"ז ע"ב) או חבריא כמותם או מיתותא דקשה דמה חיבה גדולה מצינו להם ברעי איוב עד שאמר או חברייא כמותם כו' אם בעבור שבאו לנחמו מה מעלה ודבר גדול זה שאהובים מכמה זמן באו לנחמו אמנם יובן עם מה שהקדמנו שטבע שהעניות שאפי' אחיו שונאים אותו וק"ו בן בנו של ק"ו האהובים והרעים שלא יצאו מבטן א' ומאחר שאפילו האח שונא לאחיו הרש כמאמר שלמה כל אחי רש שנאהו ורעי איוב אף על פי שהיו רעים ולא אחים בטלו טבע העולם גבם ואע"פ שראו שנתדלדל איוב מכל וכל עכ"ז באו אצלו ממרחק נמצא זה חיבה גדולה גבי טבע העולם כדפרישית ולכן אמרו או חבריא כחבריא דאיוב או מיתותא וזהו כונת הפ' וישמעו ג' רעי איוב את כל הרעה הזאת הבאה אליו ויבואו איש ממקומו אליפז התימני ובלדד השוחי וצופר הנעמתי ויועדו יחדיו לבא לנוד לו ולנחמו הכונה יובן עם האמור שכל אחי רש שנאוהו אף כי מרעהו רחקו ממנו ועכשיו תמיהת הפ' לומר שאע"פ שוישמעו שלשת רעי איוב ממקום מרחק הרעה הבא עליו והיו יכולים למנוע הביאה ומה גם שראו ושמעו בדעתם תכלית העניות בו בראותם הרעה הבאה עליו בלי הפסק וזהו הבאה ועם כל זה ויבואו איש ממקומו כולם הסכימו לדעת א' לבא לנוד לו ולנחמו ולא פירשו ממנו כטבע העולם שכל אחי רש שנאוהו גם רעהו רחקו ממנו לכן אמרו ז"ל חבריא דאיוב או מיתותא:
מדרש האתמרי · פרק ט״ו, ו׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1901
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מדרש האתמרי, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.