ובזה יתורץ מה שמקשים כל העולם שמאחר שרואה הקב"ה סוף כל האדם ויש אדם עשיר והוא נבל וכילי למה העשירו מאחר שאינו מהנה עניים מממונו דבשלמא כשזוכה עמם ניחא שחמל עליו כדי שיזכה עם העניים ויציל מגהינם אמנם כשאינו נותן לעניים מדוע העשיר אותו. אמנם התשובה הוא אשר דברנו שיש עשירות אשר גורם המזל ויש עשירות גורמים המעשים ולכן למי שהקב"ה מעשיר שהוא כפי כח מעשיו הוא למי שנותן לעניים שהוא בעל מעשה שהרי מעשיו גרמו לזה וזה העשיר שאינו נותן הוא העשיר אשר מזלו גרם לו כן ואין הקב"ה מבטל המזל ועושה מה שלבו חפץ שבידו לכבוש יצרו ולתת אע"פ שהוא נגד מזלו ועתה לא נשא' קושיא איך הב"ה שיודע סוף כל אדם איך מעשיר למי שיודע שאינו נותן שהרי מזלו גרם לו ומזוני לאו בזכותא תליא מילתא אם ישאל השואל קושיא על כל מה שפירשנו מאחר שהדבר תלוי במזל ואין הקב"ה משנה הטבע אך כשעושה זכיות הרבה דנפיש זכותיה וגם זכות אבותם מסייעתן מבטלים המזל והדבר בחלוקה שניה כשחוטא למה יהיה עני כמש"ש מחז"ל מאחר שמזלו מחייב לו עשירות והעשירות אינו תלוי במזל התשובה לזה שלעולם אין הקב"ה מבטל המזל אמנם מי שנולד במזל עשירות ועושה מעשים אשר לא יעשו והמעשים שעושה מחייבים לו עניות מה עושה הקב"ה אינו מצליח בידו כלום ונכנס מארה בממונו וירויח הרבה ויהנה מעט ונמצא שהמזל עושה פעולתו להתחייב עליו עשירות אמנם מעשיו גורמים שלא יצליחו ונמצא זה נקרא עני מאחר שאין נהנה מנכסיו והדבר בהפכו מי שנולד במזל העניות ומעשיו מחייבים לו עשירות המזל עושה פעולתו להשפיע מעט מעט אמנם כפי כח מעשיו ה' מצליח ומאותו מעט שחייב לו מזלו יש לו לזון לו ולאחרים כאומרם ז"ל (והובא בילקוט בפסוק זה ובפ' חלק דצ"ד ע"א טל פסוק מארת ה' בבית רשע עי"ש) גבי חזקיה שהיה אוכל ליטרא של בשר הוא וכל ביתו ועליו נאמר צדיק אוכל לשובע נפשו ונחזור לעניינינו שהמעלים עיניו מן הצדק' כאלו עע"ז ולכן המתחבר עם העניים ואינו מתפרד מהם ומהנה להם ומבטל הטבע שהטבע הוא שכל מי שהוא עני כולם נפרדים מהם שכרו הרבה כמ"ש שלמה הע"ה (במשלי י"ט) כל אחי רש שנאהו אף כי מרעהו רחקו ממנו מרדף אמרים לא המה פי' הרב כמהר"ר יהודה ממורנא ז"ל דכונת הפ' דלא מבעיא שאחיו של רש שונא אותו אלא שגם שונא לחבירו של אחי והרש כדי שלא יהיה מרדף בדברים לומר למה אתה מעלים עיניך מאחיך הרש וזהו אף כי מרעהו רחקו ממנו כלו' מלבד ששונא לאחיו הרש גם מרעהו של עני ירחיק ממנו משום שמרדף אמרים לא המה וכיון ששונאים גם אותו אינו בא בשליחות ולעד"ן שאומרו כי מרעהו רחקו ממנו חוזר לעני שגם רעהו של עני ירחיק ממנו כמו שפירשתי בדרוש י"ד בפ' הון יוסיף רעים רבים ודל מרעהו יפרד שהדל גם מרעהו העני שכמותו יפרד וזהו אומר כאן כל אחיו שנאוהו ולא מבעיא שאחיו של רש ירחיק ממנו אלא שגם רעהו של זה העני עני כמותו וזהו רעהו ירחיק יפרד ממנו ובזה מרדף אמרים לא המה מאחר שגם רעהו של זה העני שונא אותו נמצא שלא נמצא לעני למי ישלח בשליחות לשאול ממנו משום שהעשיר שונא אותו וגם רעהו שכמותו שונאאותו נמצא שאין מי שירדף אמרים לאחרים בעבורם כדי שיתנו להם נמצא שכל אחי העשיר שונא לרש וכל שכן רעהו העשיר שאינו אחיו מק"ו מרעהו רש כמותו ששונא אותו:
מדרש האתמרי · פרק ט״ו, ה׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1901
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מדרש האתמרי, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.
