לזה אמר הון שהם המצות מהבל ימעט שאם היה תלוי ועומד ועשה עבירה אחת שהיא הבל ימעט טובות הרבה לפי שמכריע לו ולכל העולם לכף חובה ומאבד כל מה שעשה שנאמר וחוטא אחד יאבד טובה הרבה אבל הקובץ על יד מצוה אחת ירבה לפי שהכריע עצמו ולכל העולם לכף זכות או יובן כדחז"ל (עירובין פ"ד דנ"ד ע"א) כי חיים הם למוצאיהם למוציאם בפה לזה אמר הון שהיא התורה שהיא מהבל שאינו מוציאם בפה ימעט משום ששוכח מה שלומד מאחר שאינו מוציאם בפה כמעשה אותו תלמיד. או מהבל שלומד התורה דרך עראי ימעט לפי ששוכח אמנם הקובץ על יד כמעשה דרבא איתא במסכת שבת דפ"ח ע"א ההוא מינא דחזייה לרבא דקא מעיין בשמעתא ויהבא אצבעתא דידיה תותי כרעיה וקא מייץ בהו וקא מבען אצבעתיה דמא כו' ונמצא שהלומד בחשק זה אין התורה משתכחת ממנו וזהו מה שרומז הקובץ על יד שקובץ ידיו תותי כרעיה מרוב התבודדותו ואינו מרגיש אז ירבה תורתו או יובן כדחז"ל הקב"ה מרבה עם הרשעים בעה"ז כדי לטרדן מן העולם דכתיב בפרוח רשעים כמו עשב ופתע פתאום נאבדים הם וממונם אמנם אין עושה כן בצדיקים אלא שמרבה להם יסורים כדי להרבות שכרן אף על פי שאין בידם שום עון כמו שפרש"י ז"ל במס' ברכות לזה אמר הון מהבל שהוא מה שמרבה עם הרשעים ימעט שפתע ישבר ואין מרפא אמנם הקובץ על יד ויד מלשון נגע הנה יד ה' הויה שקובץ ומקבל עליו היסורים הבאים עליו אע"פ שאין בידו עון ירבה שכרו לעה"ב כדפרישית. או יובן כדחז"ל מסכת כתובות דס"ז ע"ב מעשה באותו עני שבא לפני רבי נחמיה וגילגל עמו בעדשים ומת מסבת לימודו שהיה למוד בתרנגולים מפוטמים שע"ז אמר אוי לזה שהרגו נחמיה לזה אמר הון מהבל שהוא מי שלמוד במיני מאכלות ותענוגים שהם הון מהבל לפי שהוא דבר לפי שעה ואינו מתקיים גורם הלימוד הזה שימעט חייו של אדם בבואו בחוסר כל אמנם הקובץ על יד כל התענוגים הללו ומעכב עצמו ללמד עצמו בזה אז ירבה שאין חייו מתקצרים ובזה יובן פסוק (משלי סימן י"ג) רב אוכל ניר ראשים ויש נספה בלא משפט הרי אמרנו שבעבור שנלמד העני זה בתענוגים גרם לו עניות וכיון שלא אכל רגילותו מת קודם זמנו לזה אמר רב אוכל ניר ראשים כלומר כל המלמד עצמו ברוב אוכל ומיני תענוגים הוא ניר העניות וכיון שאינו מוצא רגילותו יש נספה בלא משפט שמת קודם זמנו או יאמר כדחז"ל מסכת סנהדרין ד"ק ע"ב כל ימי עני רעים בן סירא אמר אף לילות בשפל גגים גגו וברום הרים כרמו ממטר גגים לגגו ומזבל כרמו לכרמים ע"כ שבהיות כרם העני ברום הרים כל מה שמזבל העני לכרמו בא הרוח ומורידו בכרמי העשירים ומשביחם ונמצא שרוב אוכל שמוציא כרמי העשיר הוא מסיבת ניר ראשים שמכרמי ומשדה העני יורד לשם הזבל ומשביחם ובזה נמצא שיש נספה בלא משפט שאינו מוצא העני מה לאכול אחר טורחו ומת ברעב ונמצא מת בלא משפט דבשלמא אם לא היה טורח ניחא אמנם מאחר שהוא טרח ולא הועיל לו יגיעו ומת נמצא מת בלא משפט ודוק:
מדרש האתמרי · פרק ט״ו, י״ג
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1901
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מדרש האתמרי, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.
