או יאמר הון מהבל ימעט שנוכל לתת רמז עם זה במאמר חז"ל מסכת קידושין דמ"ט ע"א ר' יהודה אומר המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף לזה אמר הון מהבל ימעט כלומר הרוצה לתרגם פסוק כצורתו שאינו רוצה לומר מה שהוסיף אונקלוס הגר וכונתו שאומר שמה שמוסיף הון של הבל ח"ו מעט אין לו אלא שהוא בדאי בלבד אבל הקובץ על יד שרוצה לקבץ ולהוסיף הוא עוד כשם שהוסיף אונקלוס אז ירבה שיש לו שנים מחרף ומגדף ונמצא שירבה עליו העונש לפי שמה שהוסיף אונקלוס היה ברוח הקודש כמו שפרש"י ז"ל וזה שאומר שרוצה להוסיף נמצא שמבין שאונקלוס מדעתו הוסיף ח"ו ולכן הוא מחרף ומגדף או יובן כדחז"ל במסכת קידושין ד"מ ע"א רשב"י אומר אפילו צדיק כל ימיו ומרד באחרונה איבד את הראשונות שנאמר צדקת הצדיק לא תצילנו ביום רשעו ואפילו רשע כל ימיו ועשה תשובה באחרונה אין מזכירין לו שום רשע שנאמר רשעת הרשע לא יכשל בה ביום שובו מרשעו לזה אמר הון שהם התורה והמצות מהבל ימעט ברגע א' שחטא באחרונה ימעט מה שטרח בכמה שנים אמנם הקובץ על יד מצות ומע"ט כיצד שעשה תשובה וכאומרם ז"ל עשה האדם חבילות חבילות של עבירות יעשה כנגדם חבילות של מצות וזהו הרמז באומרו הקובץ על יד ירבה רמז על בעלי תשובה שצריך לקבוץ על יד חבילות של מצות ירבה ומה ירבה בזה שגם העונות נעשים לו כזכיות ודוק או יאמר הון מהבל כלומר המקבץ הון מהבל שהולך אחר דברים גופניים של זה העולם שהוא הבל כמו שההביל שהע"ה כל אשר הוא תחת השמש ימעט לפי שאינו מוצא בידו כלום ביציאתו מן העולם אמנם הקובץ על יד בדרך אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו אז ירבה או יובן כדחז"ל בבא בתרא די"א ע"א מעשה במונבז המלך שפתח אוצרות בשני בצורת נתחברו עליו אחיו ובית אביו אמרו אבותיך גנזו והוסיפו על של אבותם אמר להם אבותיי גנזו במקום שהיד שולטת בו ואני גנזתי במקום שאין היד שולטת בו לזה אמר הון מהבל שהוא המאסף אוצרות בזה העולם ימעט לפי שעושה הון במקום שהיד שולט בו אבל הקובץ על יד כלומר במקום שאין היד שולט בו שהוא למעלה אז ירבה לפי שאין מי שישלוט בו ונמצאשגנז לעצמו. או יובן כדחז"ל מס' גיטין פ' המביא ד"ה ע"א תנא דבי ר"י כל הגוזז מנכסיו ועושה מהם צדקה ניצול מגהינם משל לשתי רחלות שהיו עוברות במים אחת גזוזה ואחת שאינה גזוזה גזוזה עברה שאינה גזוזה לא עברה לזה אמר בעבור הון מהבל שהיא פרוטה שנותן לעני בכל יום שכיון שהוא דבר מועט פרוטה בכל עת נקרא הון מהבל ימעט כלומר ממעט ממשאו ועובר כרחלה הגזוזה שעברה בהיות שממעטו מצמרה שעליה אבל כל הקובץ על יד כל ממונו ואינו מוציא מידו כלום לצדקה ירבה עליו משאו ואינו יכול לעבור כרחלה זאת שאינה גזוזה שמתרבה עליה צערה ואינה יכולה לעבור:
מדרש האתמרי · פרק ט״ו, י״ד
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1901
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מדרש האתמרי, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.