ובזה נוכל לרמוז רמז בפ' (משלי סימן י') ברכת ה' היא תעשיר ולא יוסיף עצב עמה כלומר ברכת ה' שהם הפרורים שהם רמז ליסודי התורה ובהיות כן הם ברכת ה' היא תעשיר שהנזהר בהם מתעשר כו' אך נראה לפרש ענין נכון בזה שידוע שכל אדם שמתעשר על יד בשר ודם כלו' שהוא היה סיבת עשירותו יש לזה האדם שני דאגות אחת על שהרבה נכסים ומרבה נכסים מרבה דאגה כמאמר התנא ודאגה שנית שכיון שהעשיר על יד בשר ודם לעולם הוא כפוף ומשועבד לו וצריך להדרו ולקום לפניו כעבד לפני רבו גם מי שהעשיר על ידי מציאה יש לו דאגה שהרבה בנכסים ונתרבה דאגתו ודאגה שניה מדאגת הסכנה שיש בענין המציאה כנודע ואמנם מי שהעשיר מידו של הקב"ה כיצד שזרע סאה של חיטים ומצא מאה כמו שאירע ליצחק אע"ה וימצא בשנה ההיא מאה שערים ויברכהו ה' אז אינו אלא כי אם דאגה אחת בלבד בטבע הממון שהמרבה נכסים מרבה דאגה אמנם אין לו תוספת דאגה כמתעשר על ידי בשר ודם שיש לו תוספת דאגה אחרת כדפרישית:
מדרש האתמרי · פרק ט״ו, י״א
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1901
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מדרש האתמרי, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.