מדרש האתמרי · פרק י״ד, ל״ה

ועלה לנו מכל זה כח מעלת תהלת הצדקה כמה גדלה ובהיות זה כמה חיוב מוטל על האדם להשתדל בה ושלא יכעוס עם העני אם אין לו אלא יפייסהו בדברים כדחז"ל ומפייסו מתברך בי"א דברים ובזה נבא לביאור משנה אשר היא בפתח הדרוש ואציג לפניך פירושי המפרשים בקיצור נמרץ. (א') ר"י איש ירושלים אומר יהי ביתך פתוח לרוחה כו' ר"ל פתוח לרוחה ולא במבואות האפלים כדי שיהיו עניים בני ביתך בהיות פתח ביתך במקום הנראה לעינים כמהר"ר יוסף יעבץ ז"ל (ב) עוד י"ל יהי ביתך פתוח לרוחה אע"פ שישארו עניים בני בני ביתך כמהר"ר שמואל אוזידה זצ"ל. (ג) עי"ל יהיו עניים בני ביתך כגון שתסתפק בהכרחי ולא במותרות כדי שיהיה ביתך פתוח לרוחה ותסתפק להם כמהר"ר שלמה הלוי ז"ל (ד) עי"ל בני ביתך יהיו עניים בעיניהם שלא ישתררו על העניים הבאים (ה) ועי"ל יהיו עניים כבני ביתך לתת להם בשמחה כמו שתתן לבני ביתך בשמחה ואל ירע לבבך (ו) ועי"ל יהי ביתך פתוח לרוחה כדי שיתנו לך כשיהיו עניים בני ביתך שגלגל הוא שחוזר בעולם (ז) ועי"ל יהי ביתך פתוח לרוחה להיות ותרן בממונך שבשכר זאת לעולם יתן השם לך ממון שתפרנס לאחרים ויהי ביתך מלאה עניים. (ח) ועי"ל יהי ביתך פתוח לרוחה לתת לעניים ובשכר זאת לעולם יהיו עניים בביתך ואין אתה תבא למידה זאת להיות עני בבית אחר. (ט) ועי"ל יהי ביתך פתוח לרוחה לעניים ולעשירים כדי שעם זה יהיו עניים בני ביתך שבראותם שגם עשירים מתפרנסים ונהנים משם הם אינן מתביישים ויהיו כבני ביתך. (י) ועי"ל ביתך פתוח לרוחה אע"פ שיהיו כל העניים שבעיר בני ביתך כי ידה' לא תקצר להספיק לכולם כמהר"ר יהודה לירמה ז"ל (יא) יהי ביתך פתוח לרוחה באופן שכל שיחתן של עניים יהיו בבני ביתך בהשבחם על גודל ותרנותם המאירי ז"ל. (יב) ועי"ל יהי ביתך פתוח לרוחה וכל מתנותיך יהיו לעניים שמחשבים המתנה ולא יהיו עשירים בני ביתך שבהיותם עשירים אינם חושבים כלום ואע"פ שתעשה עמהם הרבה נראה בעיניהם כאין כמה"ר מתתיה היצהרי ז"ל. (יג) עי"ל ויהיו עניים המשמשים בביתך כדי שירחמו לעניים הבאים מבחוץ לשאול כמהר"ר משה אלשיך ז"ל. (יד) עוד י"ל יהי ביתך פתוח לרוחה שיהיה פתת החצר גדולה ורחבה כפתחי הנדיבים כדי שיכירו מהפתח שראו ליכנס שם ואל תרבה שיחה עם האשה שטעם הפתח גדולה ורחבה כדי שיכירו העניים ויבואו משום שיקצר אותה (שלי). (טו) עוד יש לומר יהי ביתך פתוח לרוחה והוציא כרוז שיהיו עניים בני ביתך ויבואו שם לאכול ועכשיו הזהרה לעני הנכנס שם ואמר ואל סרבה שיחה עם האשה של ב"ה משום שבאשתו אמרו שאסור ק"ו באשתו של חבירו מכאן אמרו חכמים כל עני המרבה שיחה עם האשה של ב"ה גורם רעה לעצמו שסוף אין מפרנסים אותו ובוטל מדברי קורה מאחר שאין לו מה לאכול וסופו של זה העני יורש גהינם בהיות הוא גרם לעצמו הבטול תורה בהיית דיש רשות לעני ליכנס לבית חבירו לכך אמרו כל המרבה שיחה עם האשה גורם רעה לעצמו ומדבר על העני ואין הכי נמי שגם לכל אדם אסור ודוק (שלי). (טז) עי"ל יהי ביתך פתוח לרוחה שיכנסו שם עניים ועניות ואל תרבה שיחה עם האשה הזהרה לב"ה שאם נכנס שם איזה עניה שלא ירבה שיחה עמה שבאשתו אמרו שאסור ק"ו באשת חבירו ונראה בזכרוני שגם מהר"י אברבאניל ז"ל פי' כן. (י"ז) עי"ל כדחז"ל מעשה באותו חסיד שהיה נראה לו אליהו כיון שעשה בית שער שוב לא נראה לו כו' לזה אמר יהי ביתך פתוח לרוחה שלא יהיה בית שער כדי שלא יצעקו העניים מבחוץ אלא שיכנסו מיד לבית ויהיו בני ביתך (שלי). (יח) עוד פירשו המפרשים ז"ל ויהיו עניים בני ביתך ואל תטול עצה מאשתך להביאם שתהיה מונע לך ולכן סמיך ואל תרבה שיחה עם האשה לפי שהאשה עינה צרה באורחים. (יט) עוד נראה לי יהי ביתך פתוח לרוחה כלומר לעולם יהיה ישיבתך במקום שדרים רוב ישראלים כדי שעם זה יהיו עניים בני ביתך ואל תדור בשוקים המרוחקים מישיבת הרבים. (כ) עי"ל יהי ביתך פתוח לרוחה שיכנסו עניים ויהיו עניים בני ביתך כלומר יעשו הם כעניים בפני העניים ויסירו הבגדים הנאים מעליהם כדי שלא יתביישו העניים בעומדם הם במלבושיהם הצואים שעליהם (שלי). (כא) או יהיה הרצון ויהיו עניים בני ביתך שיספרו בני הבית לעניים שגם עליהם עברה כוס תרעלת העניות ועכ"ז חזרו לאיתנם ובזה נמצא שמנחם להם אינם מתביישים וזהו אומרו יהיו עניים בני ביתך שיאמרו בני ביתך להם שגם הם היו עניים ובאו במידה זאת וכשם שהקב"ה ריחם עליהם יהיה להם כן (שלי). (כב) עי"ל יהי ביתך פתוח לרוחה וכל כך ירגילו בניך הקטנים והגדולים עם העניים שלא יפרשו, מהם כאחים יחדיו באופן שיחשבו הרואים שגם העניים הם בני ביתו ממש אח או בן או דודו או בן דודו (שלי). (כ"ג) עי"ל ויהיו עניים בני ביתך שישמשו להם לעניים הבאים ואל תרבה שיחה עם האשה לומר לה שתטריח היא בעצמה לשמשת לעניות הבאות לאכול משום שתבטל מחשבותיו הטובים ויבטלו מליכנס עוד עניים בביתו ומלעשות עוד צדקה בעולם וזה יהיה סיבה לבא למדה זאת של עניות שגלגל הוא שחוזר בעולם וגם הוא יבא לידי צורך הבריות ומאחר שאין לו פרנסה בוטל מדברי תורה מכאן אמרו חכמים כל המרבה שיחה עם האשה גורם רעה לעצמו בעצותיה שמיעצת לו ובוטל מדברי תורה משום שמביאו לעניות על שמנעו מלתת צדקה ואין לומר שיהיו העניות לזה למרק עונו לפי שהואגרם לעצמו ולזה אמר וסופו יורש גהינם סופו של זה העני דוקא הגורם לו כדפרישית (שלי). (כד) עי"ל יהי ביתך פתוח לרוחה כדי שעם זה אל תרבה שיחה עם האשה בהיות שם עמך אורחים ועניים מכאן אמרו חכמים כלו' מכאן בראותם שצוה התנא שיביא האדם עניים שיהיו אורחים בביתו כדי שימנעו מלהרבות שיחה עם האשה מכאן למדו ואמרו כל המרבה שיחה עם האשה גורם רעה לעצמו משום שרוב השיחה מביאו לידי הרהור וההרהור לידי מעשה גורם רעה לעצמו שמתיש כחו ומת קודם זמנו ובוטל מדברי תורה מסיבת חולשת החולי וסופו יורש גהינם בהיות הוא גורם לעצמו (שלי). (כה) עי"ל יהי ביתך פתוח לרוחה שלעולם לא יהיה פתח החצר סגורה כדי שיכנסו העניים בלי טורח ובלי בושת (שלי), (כו) עי"ל יהי ביתך פתוח לרוחה שלא יהיה פתח החצר צר באופן שנכנסים העניים אחד א' לפי שתקוץ ברבוי ההכנסה אך יהיה הפתח רחבה באופן שיהיו עניים הרבה יחד בני ביתך והכנסה א' אף על פי שהם רבים לא יבא לקוץ כי נותן להם והולכים ואין עוד ואל תרבה שיחה עם האשה לגלות לה סוד הפתח גדול פן תמנעך. (כז) עי"ל ויהיו עניים כבני ביתך לתת להם מאכל מזומן כשם שאתה משים לבני ביתך. הצעיר אליהו בכמהר"ר שלמה אברהם הכהן ז"ל: