ונחזור לענין הפסוק הון יוסיף רעים רבים ודל מרעהו יפרד שמסיבת העוני בא ליפרד עצמו מרעהו שהוא הקב"ה ונפרד ממנו במה שהטיח דברים מרוב צערו ולכן אמר (איוב סי' ו') למס מרעהו חסד ויראת שדי יעזוב כלומר מי שאינו עושה חסד עם רעהו שהוא העני הנצרך לחסד גורם זה שעני זה יראת שדי יעזוב שמתוך צערו בועט. ובאופן אחר י"ל בדחז"ל כל הכופר בטובה של חבירו כאלו כופר בטובתו של מקום וראיה מפרעה הרשע לזה אמר למס מרעהו חסד כל מי שמואס החסד שעשה לו חבירו לסוף שיראת שדי יעזוב יבא להיות כפוי טובה עם הקב"ה:
מדרש האתמרי · פרק י״ד, כ״ח
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1901
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מדרש האתמרי, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.