עי"ל שבא להביא הכרח, איך השלים הצדיק הזה ומעולם אינו רוצה משל אחרים כלום ואמר כי הרשע לוה ואינו משלם ואין המדה זאת בצדיק אלא שמשלם מיד והראיה בזה משום כי מדתו תמיד שהוא חונן ונותן ממונו דרך מתנה לעניים כדרך שאמרו ז"ל (כתובות דס"ז ע"ב) אין לו ואינו רוצה נותנין לו דרך הלואה וחוזרים ונותנין לו דרך מתנה כו' וזהו הוכחה שמעולם אינו אוכל פרוטה מאחרים ומשלם חובו מיד מק"ו שלמי שאין לו חוב עליו נותן רצוני לומר למי שאין תובע לו שהוא העני נותן לו ק"ו למי שהוא חייב לו ודוק ולכן אמר וצדיק חונן ונותן וזהו ראיה שמשלם הפך מדת הרשע שלוה ואינו משלם וכל שכן שאינו נותן ואם אירע שנתן מאחר שהוא נגד טבעו בודאי שלא חינן ופייס לעני כמו שצריך כי עם זה פירשו מפרשים ז"ל בפסוק (משלי סימן י"ג) כפר נפש איש עשרו ורש לא שמע גערה הכונה כופר האיש העשיר נפשו מדינה של גהינם על ידי עושרו שעושה עמה חסד וצדקה לעניים ובודאי שרש לא שמע גערה שאם נתנת לו הצדקה בגערה ובפנים זועפו' אינו פודה נפשו בעושרו:
מדרש האתמרי · פרק י״ד, כ״ו
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1901
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מדרש האתמרי, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.