מדרש האתמרי · פרק י״ד, כ״ג

אמנם הכונה ידוע שאביון תואב לכל מה שאין כן הדל שדל הוא מי שהוא שפל בערך חבירו כדכתיב ואם דל הוא מערכך גם ידוע שהעושה צדקה לעניים משים שלום בינם להקב"ה משום שאז אין מטיחים דברים כלפי מעלה לא כן כשאין עושים צדקה עמהם ואינו מביישם וכ"ש וכ"ש כשגוזלים מהם לזה אמר עושק דל חרף עושהו כלומר שגוזל מן הדל חרף עושהו משום שאחר הגוזל מה שיש לו בא לכלל אביון תואב לכל וגורם שיטיח דברים לפי מעלה אבל ומכבדו חונן אביון כלו' הרוצה לגדל ולכבד להקב"ה הוא שיהיה חונן לאביון ואז האביון שותק ואינו מטיח דברים נגד השם באופן שמלת ומכבדו חוזר להקב"ה ולא כמובן מן הפשט שחוזר לדל ונכון ודוק. עוד אפשר באיזה אופן מכבד להקב"ה עם מה שחונן אביון משום שמורה בזה שיש פטרון בעולם משגיח בתחתונים והדגן שלו הוא ולמי שהוא רוצה נותנו כדי שיתפרנסו אחרים משלו כשם שהקב"ה עושה עמו ואם אינו ראוי לוקח ממנו כאומרם ז"ל (מסכת ברכות פ"ו דל"ה ע"ב) רבי חנינא בר פפא רמי כתיב לכן אשוב ולקחתי דגני בעתו וכתיב ואספת דגנך ל"ק כאן בזמן שישראל עושין רצינו של מקום כאן בזמן שאין ישראל עושין רצונו של מקום ופירש"י ז"ל בזמן שעושין רצונו של מקום הדגן שלהם וכשאין עושין רצונו נוטלו ומראה להם שהוא שלו עכ"ל. שמעתי מקשין ומשיבין בזה מפי קדוש מדבר דהקשה שמאחר שהקב"ה נותן לנו דגן כשאנו עושים רצונו מה איכפת לנו אם נקראת דגננו שמשמע שהוא שלנו או דגנו שמשמע שלו וכן בחלוקה שניה כשאין עושין רצונו ונוטל הדגן להראות שהוא שלו ולכן אמר דגני דמה איכפת לנו אם נקראת הדגן שלו או נקראת שלנו מאחר שבידנו לא נשאר לנו כלום. התשובה בזה כדי שלא יוכל העני להתנצל עצמו שלא עסק בתורה בעבור שהיה עני וגם שלא יחשוב העשיר שעסק בתורה שכבר קבל עולמו כיצד בהיות הדגן של הקב"ה בהיותם בלתי הגוני' אינן יכולים לומר לא עסקנו בתורה בעבור שלקחת הדגן ממנו משום שאומר הקב"ה כלום לקחתי מכם כלום שחזרתם לי עורף ולא פנים והלא שלי היה ומה שהוא שלי לקחתי גם העשירים העוסקים בתורה אינן מתיאשים לומר כבר קבלנו שכר התורה משום שאומר להם הקב"ה כלום לקחתם ממני כלום והלא הדגן שלכם הוא ומידי עדיין לא קבלתם כלום ומה שאכלתם משלכם אכלתם ושכר התורה צפון לכם. ונמצא שכשעושין רצונו של מקום נמשך תועלת עצום על שנקראת הדגן שלהם שעם זה בטוחים שאין אוכלים משכר הצפון כלום לפי שמה שאכלו משלהם אכלו אבל כשאין עושין רצונו ח"ו נקראת הדגן שלו אדרבא להטיב להם שידעו נאמנה שאין טענה לומר לא עסקנו בתורה בעבור שלקחת ממנו הדגן שיש לומר שלא לקח מהם כלום שהרי הדגן נקראת שלו: