לא יועילו אוצרות רשע וצדקה תציל ממות וסמיך לא ירעיב ה' נפש צדיק הכונה לא יועילו אותם אוצרות רשע אותם אוצרות שגונז האדם וקופץ ידו מן הצדקה הנקרא אוצרות רשע אינן מועילות להגין עליו שסוף סוף נאבדים והוא הולך נודד ללחם והוא מדה כנגד מדה אמנם וצדקה תציל ממות מי שנתן צדקה ופיזר מעותיו לעניים תצילהו הקב"ה ממות העניות שהעני חשוב כמת כדחז"ל ואין הקב"ה מביאו למדה זאת אלא מציל אותו ממות העוני ופסוק שלאחריו פירש מאיזה מות מציל אותו שלא ירעיב ה' נפש צדיק זה שנתן לצדקה והוא כדרך להציל ממות נפשם ולהיותם ברעב שהצלת המות היא ממות העניות ולחיותם ברעב וזהו וצדקה תציל ממות שמצלת ממיתה משונה כדחז"ל כו' כלומר שלא ימות ברעב שהיא מיתה משונה ודוק ולכן מזהיר שהע"ה בענין הדל הרבה באומרו (שם סימן י"ד) עושק דל חרף עושהו ומכבדו חונן אביון דקשה דהול"ל ומחננו מכבד דעושהו הפך העושק לו שמחרף עושהו:
מדרש האתמרי · פרק י״ד, כ״ב
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1901
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מדרש האתמרי, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.