מדרש האתמרי · פרק י״ד, ב׳

ושמו תציל ממות. על שם וצדקה תציל ממות וסמכתיהו אצל מעלת התורה לפי שגדול תלמוד שמביא לידי מעשה. מסכת אבות ר' יוחנן איש ירושלים אומר יהי ביתך פתוח לרוחה ויהיו עניים בני ביתך. יש לחקור שבעינינו ראינו שמלך בשר ודם משים שרים על כלעיר ועיר מדינה ומדינה והוא מסיבת חוסר השגתו וידיעתו שבהיותו מחומר וצורה אין ידו משגת לדעת מה יש בעיר אחרת מענין הגבת המסים וארנוניות ומענייני המוסרים וההנהגות השייכים לאותם המקומות ולכן משים שר ודוכוס להנהיג המדינות ונמצא ששימת השרים מורים על חוסר השגתו וידיעתו וקוצר כחו של מלך בשר ודם ואם כן נולד לנו ספק עצום איך הקב"ה בעל היכולת אדון הדעות והחכמות הרמות והנעלמות אשר עיניו משוטטות בכל הארץ צופה ומביט מסוף העולם ועד סופו יודע הנסתרות והעתידות הוצרך לשים שר על כל דבר ודבר כגון גבריאל על בישול הפירות יורקמי על הברד וכן בכל דבר ודבר כי מן הראוי היה בהיותו בעל היכולת שהכל יהיה על ידו להורות על גודל יכולתו הפך ממלך בשר ודם שמיעוט יכולתו והשגתו גורם לו שימת השרים ואין לומר שעשה כן וגזר כן כדי שילמדו התחתינים כשם שדרשו ז"ל בנעשה אדם שנתיעץ עם המלאכים ללמד לבריות שיטול עצה אפילו גדול מהקטן כו' דשאני התם שהיה דבר דלא מסתבר כל כך שהגדול יטול עצה מהקטן והוצרך ללמוד מה שאין כן בנדון זה שחוסר השגתו של מלך בשר יגרום לו לעשות מאליו ענין שימת השרים בהיות חיוב עליו ליסר ולהדריך כל היושבים תחת מדינות ממשלתו ואינו יכול גם אין לומר ששם הקב"ה שרים כדי שיעשו דברו ויעמדו על משמרתם ולהטיב עמהם שמדת הטוב להשיב לפי שהמלאכים הם מוכרחים במעשיהם ואין להם שום קבלת שכר. גם אין לומר שהרבה במלאכים ובשימת השרים משום ברוב עם הדרת מלך דזהו לא שייך כי אם במלך בשר ודם שמלכותו תלוי ברבוי עם לא כן הקב"ה שנאמר ה' מלך עולם ועד אבדו גוים מארצו ר"ל אע"פ שאבדו גוים מארצו וכתיב ה' מבול ישב וישב ה' מלך לעולם אע"פ שישב מבול עם כל זה וישב ה' מלך לעולם לפי שאין מלכותו תלוי ברוב עם: