עוד נוכל לפרש אופן אחר בזאת המשנה אך נקדים לדקדק וכי אנשי כנסת הגדולה לא דרשו עוד כי אם ג' דברים הללו בלבד כמה וכמה דרשו וכשם שאינו מזכיר שאר דברים גם לא היה לו להזכיר אלו הג' או כיון שהזכיר הג' הי"ל להזכיר השאר דברים שדרשו ועוד צריך להבין מה שייכות וקשר יש העמדת התלמידים עם הענין הסייג ועוד מאי אומרו הם אמרו שהול"ל אמרו ג' דברים שבאומרו הם אמרו משמע הם ולא אחרים ומה דייק בזה ונראה לפרש שבהיות שיש הפרש גדולמהתורה אשר למד יהושע ממשה רבע"ה ממה שקבלו הזקנים מיהושע ויותר ממה שקבלו הנביאים מהזקנים שהיו אחרי יהושע ויותר הפרש גדול ממה שקבלו אנשי כנה"ג מהנביאי' לפי שדור הולך ומתמעט שבודאי הגמור שמשה רבע"ה שקבלה מהקב"ה קבלה יותר ברורה כפי כח המשפיע יתברך שמו אמנם יהושע שבא אחריו וקבלה מבשר ודם לא נשלם עד קצה האחרון לפי שיש בה שכחה משום שקבלה מבשר ודם שיש בו שכחה שמעלת הנשפע לכח המשפיע אליו ולכן נשתכח התורה בימי יהושע כאומרם ז"ל במסכת תמורה שבימי אבלו של משה נשתכחו שלש מאות הלכות כו' גם הזקנים אשר היו אחרי יהושע היו כחושים בדעתם בערך משה ויהושע לפי שהיו יותר אחרונים ודור הולך ומתמעט ועל כן אמרו ז"ל שדור המדבר היו דור דעה לפי שהיו הדור הראשון שקבלו התורה וקבלוה ממשה רבע"ה שקובלה מהקב"ה מה שלא היו הדורות הבאים אחריהם הזקנים והנביאים ונמצא שכנסת הגדולה שהיו אחרונים שבכולם וראו ההפרש הגדול שהיה מדור משה רבע"ה ועד עתה שהתורה לא היתה ברורה להם כשם שהיה בדורות הקודמים להם קמו ועשו דבר שלא תשתכח התורה מישראל ושלא ובאו ליכשל בדין וזאת העשיה הגיע להם בהיותם אחרונים וזהו אומרו הם אמרו כלו' להם הגיע הדבר לאומרה ואמרו שלשה דברים אחד הוו מתונים בדין בעבור היותינו דור אחרון ואין התורה מפורסמת וברורה וגלויה לנו כדורות הראשונים שמבלי זה היה כח בהם לפסוק הדין בלי שום המתנה מה שאין כח בני לעשות ולכן הוו מתונים בדין לעיין בו כדי להסיר המכשולות. ועוד שמאחר שדור הולך ומתמעט והתורה משתכחת העמידו תלמידים הרבה אולי בכולם יצא אחד לתלמוד כאומרם ז"ל מאלף שנכנסין לתלמוד יוצא אחד ולכן מאחר שנבערה החכמה העמידו תלמידים הרבה אולי יצא אחד ועוד שמאחר שאין החכמה מצויה כל כך ואין כל אדם בקי בתורה להבדיל בין הטהור לטמא בדורות הראשונים שכולם חכמים מחוכמים לכן עשו סייג לתורה סייג בתוך סייג כדי שלא לעבור על דברי תורה באופן שאנשי כנסת הגדולה אמרו שלשה דברים הללו בראותם התורה משתכחת ועשו שלשה תקנות הללו מקושרות זו בזו כפי מה שראו ההפרש וההבדל של גריעות החכמה שהיה בימיהם ממה שהיה מקודם ולכן הם אמרו שלשה דברים הללו וזהו מלת הם שהם בהיותם האחרונים התעוררו בדבר זה ולא לדורות הראשונים שהיו חכמים מחוכמים ולא היו צריכים להמתנת הדין כדי להבינו שהיה ברור להם כשמש וגם לא להעמדת תלמידים הרבה אולי יצא אחד שכולם היו יוצאים חכמים ומאחר שהתורה גלויה להם לא היו צריכים לסייגות והותרו הספקות. ויתכן עוד לפרש בשני החלוקות העמידו תלמידים הרבה ועשו סייג לתורה שבא התנא לרמוז דרך לרב איך ילמוד לתלמידים באופן שיוכלו שאת ולקבל מה שלומד להם והוא שאל ילמוד להם הרבה יחד אלא שיעשה סייגים ללמודו היום כך ומחר כך כדי שיקבלו מעט מעט ולא יבלבל דעתם וזהו והעמידו תלמידים הרבה ועשו סייגים ללמוד תורה להתלמידים והשם ברחמיו יתן לנו חלקנו בתורתו התמימה אמן ואמן שלום על ישראל נא"ה העומד לשרת ולכהן אליהו בכמהר"ר שלמה אברהם הכהן ז"ל:
מדרש האתמרי · פרק י״ג, ל״ד
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1901
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מדרש האתמרי, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.
